פעילות גופנית וספורט בקרב בני נוער בישראל

Transcription

1 פעילות גופנית וספורט בקרב בני נוער בישראל ממצאי הסקר הארצי הראשון הרחבה למחקר ה - HBSC הרב-לאומי Health Behaviors in School-Aged Children (HBSC) A World Health Organization Cross-National Study יוסי הראל-פיש יאיר רייז נועה שטיינמץ שי לובל סופי וולש מירן בוניאל-נסים ריקי טסלר ביוזמה, בחסות ובמימון : משרד התרבות והספורט, מינהל הספורט תכנית המחקר הבינלאומי על רווחתם ובריאותם של בני נוער, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן

2 פעילות גופנית בקרב בני נוער וספורט בישראל ממצאי הסקר הארצי הראשון הרחבה למחקר ה - HBSC הרב-לאומי Health Behaviors in School-Aged Children (HBSC( A World Health Organization Cross-National Study יוסי הראל-פיש רייז, יאיר נועה שטיינמץ, לובל שי וולש, סופי מירן בוניאל-נסים, טסלר ריקי ביוזמה, בחסות ובמימון : משרד התרבות והספורט, מינהל הספורט תכנית המחקר הבינלאומי על רווחתם ובריאותם של בני בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן נוער,

3 1 רקחמה תווצ אלמה ר"ד יסוי,שיפ-לארה רקוח ישאר HBSC,לארשי שאר תינכת רקחמה ימואלניבה לע םתחוור לש םתואירבו ינב,רעונה ס"היב,ךוניחל הטלוקפה יעדמל,הרבחה תטיסרבינוא.ןליא-רב ר"ד יפוס,שלוו התימע רקוחל,ישאר תינכת רקחמה ימואלניבה לע םתחוור םתואירבו לש ינב,רעונה ס"היב,ךוניחל הצרמ הקלחמב,היגולונימירקל הטלוקפה יעדמל,הרבחה תטיסרבינוא.ןליא-רב רמ ריאי,זייר יאקיטסיטטס ישאר תינכתב רקחמה ימואלניבה לע םתחוור םתואירבו לש ינב,רעונה ס"היב,ךוניחל הטלוקפה יעדמל,הרבחה תטיסרבינוא.ןליא-רב 'בג העונ,ץמנייטש תרזוע רקחמ תינכתב רקחמה ימואלניבה לע םתחוור םתואירבו לש ינב,רעונה ס"היב,ךוניחל הטלוקפה יעדמל,הרבחה תטיסרבינוא.ןליא-רב רמ יש,לבול יאקיטסיטטס תינכתב רקחמה ימואלניבה לע םתחוור םתואירבו לש ינב,רעונה ס"היב,ךוניחל הטלוקפה יעדמל,הרבחה תטיסרבינוא.ןליא-רב ר"ד יקיר,רלסט תתימע,רקחמ תינכת רקחמה ימואלניבה לע םתחוור לש םתואירבו ינב,רעונה ס"היב,ךוניחל הטלוקפה יעדמל,הרבחה תטיסרבינוא.ןליא-רב ר"ד ןרימ,םיסנ-לאינוב תתימע,רקחמ תינכת רקחמה ימואלניבה לע םתחוור לש םתואירבו ינב,רעונה ס"היב,ךוניחל הטלוקפה יעדמל,הרבחה תטיסרבינוא.ןליא-רב 'פורפ לימק,סקופ הקלחמה,הקיטסיטטסל תטיסרבינוא לת,ביבא יארחא לע ךילהת המיגדה.םגדמהו

4 2 חתפ רבד רקסל םידלי ינבו להנימ לש רעונ טרופסה להנימ טרופסה דרשמב תוברתה,טרופסהו םזי םעפב הנושארה עוציב רקס יצרא ברקב 0,444-כ םידלי ינבו רעונ םיאליגב תותיכב( 'ו -י.)ב" רקסה קסוע טרופסב םדקמכ םיכרע לש,תונלבוס,הדמתה תויגשיה דובכו.םדאה דרשמה יתושארב ביצה ומצעל הרטמ ךופהל תא,טרופסה ומכ תא,תוברתה רישכמל יונישל יתרבח תיינקהו יסופד תוגהנתה.םישדח םאתהב תפקשהל ימלוע יכ םייוניש םיכרוע,סיסבהמ טלחוה ךורעל תא רקסה ברקב םידליה רעונהו םתועצמאבו ליבוהל תא.יונישה רקס הז רשפאי לבקל תנומת בצמ לע יסופד תוליעפה תינפוגה ברקב ינב רעונה.לארשיב רקסה קדוב,תודמע,תויוגהנתה םימרוג םידדועמ וא םיווהמה םסח תאו רשקה ןיב תוברועמ טרופסב ןיבל םבצמ ישפנה ידוקפתהו לש ינב.רעונה ומכ,ןכ רקסה רשפאי תונבל דסמ םינותנ ףקת הווהיש,ינכדעו ילכ הדובע בושח םג.דיתעל ינא שיש הנימאמ רשק רישי ןיב תוליעפ טרופס ןיבל ןסוח יתרבח ןתיא תאו הז שי.חפטל רקסה םלשוה ךלהמב הנשה הנורחאה ובו םיאצממ ורשפאיש ידרשמל שבגל תוצלמה תוינכתו הלועפ תושדח חותיפל טרופסה תוליעפהו תינפוגה ברקב הלעמל ינשמ ןוילימ םידלי ינבו,רעונ ךות תבצה םידעי םידידמ.הגשהל הרטמה איה איבהל רתוי םידלי ץמאל תוליעפ תינפוג טרופסו קלחכ חרואמ םייחה ימוימויה לידגהלו תא רפסמ םיאטרופסה םיריעצה.לארשיב דחא םיאצממה םיטלובה רקסב אוה תישימחכש ללכמ םידליה ינבו רעונה םיפושח תויעבל תויתואירב לשב רדעיה תוליעפ תינפוג תקפסמ יאו הדפקה לע ילגרה הנוזת,הנוכנ שגדב לע םינב לעו ינב.םיטועימ 11% קר ינבמ רעונה וחוויד יכ םה וקסע ךלהמב עובשה ןורחאה תוליעפב תינפוג תב 04 תוקד לכב,םוי םאתהב תצלמהל ןוגרא תואירבה.ימלועה,דגנמ שי ןייצל,בויחל יכ 02%-כ ינבמ רעונה םיניינועמ תויהל רתוי םיליעפ טרופסב לעמו 04%-ל ונייצ יכ םיעינמה םיירקיעה םרובע עוציבל תוליעפ תינפוג רופיש םה,תואירבה,האנה הסינכ רשוכל ןוצרהו תואריהל"."בוט ףסונב ולאל,אצמנ יכ קוסיעה טרופסב תיחפמ תא יוכיסה ןשעל םימס תותשלו.לוהוכלא,רמולכ דליש לככ דימתמ תוליעפב,תינפוג ךכ םינטק םייוכיסה היהיש ברועמ תוליעפב תילילש ןושיע( םימס תייתשו.)לוהוכלא ףסונב,אצמנ יכ םיריעצ םיפתתשמה תורחבנב תיב רפסה ףנעב טרופסה בוהאה םהילע םינייטצמ םג.םהידומילב ךמתסהב לע יאצממ,רקסה העידיבו רפסמש םיקסועה תוליעפב תינפוג טרופסבו ברקב םידלי ינבו רעונ לארשיב ךומנ האוושהב עצוממל לבוקמה תונידמב הפוריא תונידמבו,OECD-ה יתנווכב עיקשהל רתוי םיבאשמ,ףונימב חותיפב םודיקבו תוליעפה תינפוגה קוסיעהו טרופסב לכב יבחר,הנידמה שגדב לע יבושיי,הירפירפה ברקב םישנ רזגמבו.ידרחה

5 3 ינא הנימאמ ךכש רשפאנ רתויל םידלי ינבו רעונ רפשל תא תוכיא םהייח,םתואירבו רפשנ תא םיגשיהה םיימדקאה חפטנו םיחרזא םיבוט.רתוי ינא הדומ יכרועל רקסה תושארב ר"ד יסוי שיפ-לארה תטיסרבינואמ,ןליא-רב תווצל רקחמה עייסש וידיב ןבומכו יפלאל םידליה ינבו רעונה ושידקהש םנמזמ יולימל ןולאשה ףיקמה ידוסיהו הנבנש י"ע תווצ רקחמה ימרוגו עוצקמה להנימב.טרופסה

6 0 תודות חותיפ עוציבו רקחמה ילארשיה ןושארה קסועה םוחתב תוליעפה תינפוגה טרופסהו ברקב ינב רעונ,לארשיב חותינ וינותנ תנכהו םיאצממה,ומוסרפל םנה ירפ,עדי םיצמאמ הכימתו לש םיפוג םישנאו.םיבר הבוח המיענ איה ונל תודוהל םהל לע ונתנש ןומאה ונב לעו עויסה ברה ול וניכז םיבלשב םינושה לש.הדובעה רקחמה םוחתב תוליעפה תינפוגה טרופסהו ךרענ,תמזויב,תוסחב ןומימב ףותישבו דרשמ תוברתה וישנאש טרופסהו וויל תא חותיפ רקחמה.ותעמטהו הדות תדחוימ ר"דל,רפש ירוא שאר להנימ טרופסה דרשמב תוברתה,טרופסהו לע ותמזוי תכירעל רקחמה ופקיהב יחכונה םיצמאמהו םיברה עיקשהש תחטבהב הכימתה תוביוחמהו לש דרשמה אשונל טרופסה תוליעפהו תינפוגה לש םידלי ינבו,רעונ ללכבו הז םג םתואירב תוכיאו.םהייח הדות ירבחל תווצ דרשמ תוברתה טרופסהו רשא וויל תא רקחמה,ויבלש לכב םשארבו רמ באוי םר תימולש 'בגו.רוט-רינ רקחמה יחכונה ךרענ הבחרהכ ףותישבו םע רקסה ברה ימואל לש ןוגרא תואירבה,ימלועה ךרענה ץראב ןומימב תוסחבו דרשמ תואירבה דרשמו.ךוניחה הדות החולש תווצל הקלחמה םודיקל ךוניחו תואירבל התושארב לש 'בגה הבינ רונמ לע התמורת רקחמל הז ורוביחו תויוליעפל לש תינכתה תימואלה ירשפא"."אירב הדות תדחוימ ישנאל תכשל ןעדמה ישארה דרשמב ךוניחה םשארבו ןעדמה ישארה 'פורפ ימע,יקסנילוו ר"ד יתיא רשא דחוימבו 'בגל הנר ןוזניסוא רמלו ינור,יתימא רשא םהיתורעה לע תוטויט םינולאשה ומרת תובר םתוכיאל.תיפוסה ונא םידומ לכל,םיחקפמה םילהנמה םירומהו לע ףותיש הלועפה רשפאש תא עוציב.רקחמה רקיעב ונא יריסא הדות לכל םתוא יפלא ינב רעונ ופתתשהש רקחמב ךכבו ומרת תלבקל עדימה ינויחה גצומה םוסרפב.הז ונא םיווקמ םיאצממהש םימסרופמה ןאכ ווהי סיסב שרקל הציפק חותיפל העמטהו לש תוינידמ תויגטרטסאו תוברעתה תוליעי םודיקל תוליעפה,תינפוגה טרופסה לש תואירבהו ינב רעונה.לארשיב שפנ" תכרבב האירב ףוגב,"אירב ר"ד -לארה יסוי שיפ רקחמה תווצו

7 י- תקציר מנהלים דוח זה מציג את ממצאי הסקר הארצי הראשון בתחום הפעילות הגופנית והספורט בקרב בני נוער. המחקר נערך ביוזמת ובשיתוף משרד התרבות והספורט. הסקר נועד לקבלת מידע חיוני להכוונת התוכניות הלאומיות בתחום הפעילות הגופנית והספורט ולהעצמת מעורבותם של ילדים ובני נוער בספורט ובאורח חיים פעיל. המחקר נערך כהרחבה לסקר ה- HBSC הרב-לאומי של ארגון הבריאות העולמי והועבר למדגם מייצג ארצי של 10,401 תלמידי כיתות ו' "ב במערכת החינוך הממלכתי, ממלכתי-דתי ובבתי ספר הערביים בישראל. שאלון המחקר פותח ברובו על ידי הצוות הבינלאומי של מחקר ה- HBSC וכן אושר על ידי ועדות ההיגוי הישראליות במשרד התרבות והספורט, משרד הבריאות ולשכת המדען הראשי במשרד החינוך. להלן סיכום הממצאים המרכזיים: א. פעילות גופנית - עמדות, כוונות התנהגותיות ודפוסי פעילות גופנית במחקר הנוכחי הוצגו שאלות העוסקות בעמדותיהם של בני הנוער ודפוסי התנהגותם בהקשר לפעילות גופנית, לדוגמא: "במהלך 7 הימים האחרונים, בכמה ימים עשית פעילות גופנית שנמשכה בסיכום כולל לפחות 06 דקות ביום"?; "כיצד היית מגדיר את עצמך בכל הנוגע לפעילות גופנית"?; "אחרי שעות הלימודים, כמה שעות בשבוע אתה מקדיש לפעילות גופנית"?... דפוסי פעילות גופנית כ- 24% מבני הנוער מדווחים כי לא עסקו בפעילות גופנית כלל בשבוע האחרון. 11% מבני הנוער מדווחים כי עסקו בפעילות גופנית בכל יום, לפחות ל- 04 דקות. כ- 23% מבני הנוער עוסקים בפעילות גופנית מחוץ לשעות הלימודים לפחות ארבע פעמים בשבוע המצטברים לפחות לשעתיים בשבוע. 20% מבני הנוער עוסקים לפחות ארבע שעות בשבוע בפעילות גופנית מחוץ לשעות הלימודים. בנים מדווחים בשכיחות גבוהה יותר מבנות על עיסוק בפעילות גופנית בכל המדדים. בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי גבוה מדווחים על פעילות גופנית בשכיחות גבוהה יותר לעומת בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. כוונות התנהגותיות כ- 14% מבני הנוער מדווחים כי אינם פעילים ואינם מעוניינים להיות פעילים גופנית. כ- 11% מבני הנוער מדווחים כי אינם פעילים אך מעוניינים להיות פעילים גופנית. כ- 05% מבני הנוער מדווחים כי הם פעילים גופנית אך מעוניינים להיות פעילים יותר. 5

8 כ) כ- 20% מבני הנוער מדווחים כי הם בין הטובים ביותר בספורט, בהשוואה לאחרים. בקרב בנים ובנות שאינם פעילים גופנית, שיעור הבנות המעוניינות להיות פעילות יותר גופנית גבוה יותר מהשיעור בקרב בנים. השמנת יתר - חישוב- BMI (Body Mass Index) בנים בגיל 11 מציגים את שיעור השמנת היתר הגבוה ביותר כ- 11%. בנים בגיל 15 מציגים את שיעור השמנת היתר הנמוך ביותר 4.0%. בקרב בנות, עם העלייה בגיל, נצפית מגמת ירידה בדיווח על השמנת יתר )כ- 0% בגיל 11, כ- 5% בגיל 13 וכ- 3% בגיל 15(. בנות בגיל 15 מדווחות פי 5 על תת משקל לעומת בנות בגיל 13 בהתאמה(. לא נצפית מגמה ברורה בהשוואה בין השנים. -5% לעומת כ- 1%, קשר בין הרגלי פעילות גופנית והתנהגויות סיכון בקרב בני נוער אשר במהלך 1 הימים האחרונים לא ביצעו פעילות גופנית שנמשכה בסיכום כולל לפחות 04 דקות ביום, בהשוואה לבני נוער אשר ביצעו פעילות גופנית ברמה זו, ישנו סיכון של פי 2 לשימוש בנרגילה )בקרב בנים(, פי 1.9 לעישון )בקרב בנים(, פי 2 לשתייה אביסה ופי 1.0 לשימוש בסמים. בקרב המגזר היהודי, אי ביצוע פעילות גופנית מהווה גורם סיכון לשתייה אביסה ב- 34 ימים האחרונים )הסיכון עולה פי 2.1( ולשימוש בסמים אי פעם )פי 1.1(, לעומת המגזר הערבי. קשר בין הרגלי פעילות גופנית והישגים לימודיים ההסתברות ל- 3 נכשלים ומעלה בתעודה האחרונה הנה פי 2.2 בקרב בני נוער אשר במהלך 1 הימים האחרונים לא ביצעו פעילות גופנית )לפחות 04 דקות ביום(, בהשוואה לבני נוער אשר ביצעו פעילות גופנית ברמה זו. קשר זה נמצא חזק יותר בקרב בנים )פי 2.0( בהשוואה לבנות )פי 1.1(. קשר בין הרגלי פעילות גופנית וסימפטומים נפשיים וגופניים בקרב בני נוער אשר במהלך 1 הימים האחרונים לא ביצעו פעילות גופנית )לפחות 04 דקות ביום(, בהשוואה לבני נוער אשר ביצעו פעילות גופנית ברמה זו, ישנו סיכון של פי 3.0 לתסמין גופני אחד ומעלה מדי יום וסיכון של פי 2.5 לתסמין נפשי אחד ומעלה מדי יום. 0

9 כ) ב. מניעים וחסמים לעיסוק בפעילות גופנית מניעים וחסמים שונים לעיסוק בפעילות גופנית נבדקו באמצעות השאלות הבאות: "להלן רשימה של סיבות שונות שבגללן צעירים מבצעים פעילות גופנית בשעות הפנאי שלהם. עבור כל סיבה, סמן עד כמה היא חשובה עבורך"?; "אם עסקת בפעילות גופנית והפסקת, מה הייתה הסיבה העיקרית לכך"?;"מה יעודד אותך לבצע יותר פעילות גופנית"?. המניעים לפעילות גופנית אשר הציגו שכיחות מענה גבוהה )14% ומעלה( הם: שיפור הבריאות -05%(; להיכנס לכושר )כ- 00% (; הנאה )02%(; להיראות טוב )כ- 04% (; ליהנות מהתחושה של תפעול הגוף )כ- 10% (; להיות טוב בספורט )כ- 11% (; לשלוט במשקל גופם )כ- 15% (. המניע אשר הציג את שכיחות המענה הנמוכה ביותר היה: כדי להיות מגניב )כ- 00% (. גורמים מקדמים לעיסוק בפעילות גופנית - חברים שמבצעים את אותה פעילות גופנית )כ- 55%(; מסלולים או מתקנים מסודרים בקרבת ביתם )כ- 13% (; חוגים של פעילות גופנית הקרובים לבית )כ- 13% (; עידוד ההורים )כ- 12% (. חסמים להפסקת פעילות גופנית- זמן )כ- 31% (; לא נהנו )כ- 20% (; פציעה )כ- 13% (; המדריך עזב או שהחוג נסגר )כ- 11% (; החוג היה רחוק ממקום מגוריהם )כ- 1% (; ההורים לא יכלו לשלם על החוג )כ- 0% (; לא היו להם שם חברים )כ- 0% (. ג. פעילות גופנית וסביבה מקדמת בריאות )פיזית וחברתית( בחלק זה נשאלו השאלות לדוגמא:"האם "אילו מבין המתקנים נמצאים בקרבת שכונת מגוריך"?. סביבה חברתית מקדמת בריאות )הורים( בני משפחתך וחברייך נוהגים לעסוק בפעילות גופנית או בספורט באופן קבוע"?; כמחצית מבני הנוער מדווחים שאביהם ו/או אימם נוהג/ת לעסוק בפעילות גופנית או בספורט באופן קבוע. בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי גבוה מדווחים בשכיחות גבוהה יותר כי אביהם ו/או אימם נוהג/ת לעסוק בפעילות גופנית באופן קבוע, לעומת בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. הקשר בין התנהגות ספורט של ההורים להתנהגות ספורט של הילדים בקרב בני נוער המדווחים שאביהם לא מבצע פעילות גופנית, בהשוואה לבני נוער אשר אביהם כן מבצע פעילות גופנית, ישנו סיכון של פי 1.1 לאי-ביצוע של פעילות גופנית, בייחוד בקרב בנות ובני נוער מן המגזר הערבי. כאשר שני ההורים אינם מבצעים פעילות גופנית, הסיכון לאי-ביצוע פעילות גופנית ומעורבות בהתנהגויות סיכון דומה מאוד לנמצא כאשר רק הורה אחד לא מבצע פעילות גופנית. 1

10 סביבה פיזית מקדמת בריאות בני נוער מן המגזר היהודי-דתי מדווחים כי יש מקום בסביבת שכונת המגורים אליו ניתן לצאת ולשחק בשכיחות הגבוהה ביותר. בני נוער מן המגזר הערבי מדווחים כי יש מגרשי משחקים ופארקים בקרבת ביתם בשכיחות נמוכה משמעותית לעומת שאר המגזרים. בני נוער מן המגזר היהודי-חילוני מדווחים כי בבית ספרם יש מגרשים בהם ניתן לרוץ ולשחק בשיעור הגבוה ביותר. בני נוער מן המגזר הערבי מדווחים בשכיחות נמוכה יותר על הימצאות כל אחד מן המתקנים שהוצגו בקרבת מקום מגוריהם. בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי נמוך מדווחים על הימצאות כל אחד מבין המתקנים שהוצגו בשכיחות נמוכה יותר מאשר בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי גבוה. מתקנים שדווחו בשכיחות גבוהה על הימצאותם בקרבת שכונת המגורים היו גני שעשועים ופארקים ומגרשי כדורגל/כדורסל ציבוריים. מתקנים שדווחו בשכיחות הנמוכה ביותר על הימצאותם בקרבת שכונת מגורים היו בריכת שחיה ציבורית, מועדון/מגרשי טניס ומגרש החלקה על גלגיליות. בפני בני הנוער הוצגו כללים למשחק מחוץ לבית. הקביעה הראשונה אומרת לומר להוריי לאן אני הולך כאשר אני יוצא מהבית". "אני תמיד מחויב לגבי קביעה זו, בני נוער מן המגזר היהודי-דתי מביעים הסכמה מלאה בשכיחות נמוכה יותר מבני נוער מן המגזר היהודי-חילוני ומהמגזר הערבי. הקביעה השנייה אומרת מסוימת". "כאשר אני יוצא מהבית, אני תמיד צריך לחזור הביתה בשעה לגבי קביעה זו שכיחות ההסכמה המלאה מצד בני נוער נמוכה יותר, אולם המגמה שנראתה בקביעה הקודמת קיימת גם כאן. בפני בני הנוער הוצגו קביעות ביחס לרמת ביטחון בסביבת המגורים. הקביעה הראשונה אומרת "זה בטוח ללכת או לשחק בשכונת המגורים שלי במהלך היום". לגבי קביעה זו בני נוער מן המגזר היהודי-דתי ענו בחיוב בשכיחות הגבוהה ביותר לעומת בני נוער מן המגזר היהודי-חילוני ומהמגזר הערבי. הקביעה השנייה אומרת לגבי קביעה זו נראה שהמגמה נשמרת. " שי ילדים אחרים בשכונה שלי איתם אני יכול לשחק". גם ד. פעילות גופנית במסגרת בית הספר בחלק זה נשאלו שאלות העוסקות בפעילות גופנית במסגרת בית הספר. לדוגמא: "באיזו האמירה: אני אוהב את שיעורי החינוך הגופני בבית הספר"?;"מה דעתך על מספר שיעורי החינוך הגופני נוהגים לקיים הפסקה פעילה בבית הספר"?. 1 מידה אתה מסכים עם בבית הספר"?; "האם

11 כ- 14% מבני הנוער מסכימים/מסכימים בהחלט עם האמירה "אני אוהב את שיעורי החינוך הגופני בבית הספר". בני נוער בכיתות ו' נוטים לדווח על כך בשכיחות גבוהה יותר מבני נוער בכיתות גבוהות יותר. בנים נוטים לדווח על כך בשכיחות גבוהה יותר מבנות בכל המגזרים ובכל שכבות הגיל )למעט כיתה ו' במגזר הערבי(. בני נוער מהמגזר הערבי מדווחים בשכיחות הגבוהה ביותר שהם אוהבים את שיעורי החינוך הגופני בבי"ס. כמחצית מבני הנוער מדווחים על קיום הפסקה פעילה בבית ספרם. בקרב בני נוער מהמגזר היהודי, קיים דיווח בשיעור גבוה על הפסקה פעילה בקרב בני נוער בכיתה ו', אשר פוחת משמעותית עם העלייה בשכבת הגיל. מתוך אלו אשר מקיימים הפסקה פעילה, נבדק שיעור בני הנוער שאינם משתתפים בה. ניתן להבחין כי תלמידי כיתה ו', שכבת הגיל אשר ציינה בשכיחות הגבוהה ביותר על קיום הפסקה פעילה, מציגה גם את השכיחות הגבוהה ביותר על היעדרות מהפסקה פעילה )03%(. דרכי הגעה לסביבת בית הספר הגעה ברגל הינה הנפוצה ביותר מבין אפשרויות דרכי ההגעה, בכל המגזרים. רכיבה על אופניים חשמליים/לא חשמליים הכי פחות שכיחה מבין אפשרויות דרכי ההגעה. הסעה מאורגנת מהווה דרך הגעה לבית הספר בשכיחות גבוהה יותר בקרב בני נוער מהמגזר היהודי-דתי )כ- 11% ( והמגזר הערבי )כ- 12% ( ופחות בקרב בני נוער מהמגזר היהודי-חילוני.)1%( הגעה בתחבורה ציבורית )כמו אוטובוס, רכבת( נפוצה יותר בקרב בני נוער מהמגזר היהודי- חילוני )כ- 11% ( והיהודי-דתי )כ- 25% ( לעומת המגזר הערבי )כ- 1% (. הגעה באמצעות רכב פרטי, אופנוע או קטנוע, נפוצה יותר בקרב בנות בכל המגזרים לעומת הבנים. הפריטים שדווחו בשכיחות הגבוהה ביותר כדי להקל ולעודד הגעה לביה"ס ברגל/אופניים במגזר היהודי-חילוני הם: מקומות בטוחים לחצות את הכביש )00%( ומדרכות רחבות יותר להולכי רגל )כ- 00% (. הפריטים שצוינו בשכיחות הנמוכה ביותר הם: פחות תנועת רכבים )כ- 53% ( ותאורת רחוב טובה יותר )כ- 50% (. הפריטים שדווחו בשכיחות הגבוהה ביותר כדי להקל ולעודד הגעה לביה"ס ברגל/אופניים במגזר היהודי-דתי, מקבילים לנמצא במגזר היהודי-חילוני: מקומות בטוחים לחצות את הכביש )כ- 03%( ומדרכות רחבות יותר להולכי רגל )כ- 02% (. הפריטים שצוינו בשכיחות הנמוכה ביותר הם: תאורת רחוב טובה יותר )כ- 54% (, שביל מסומן להליכה או לאופניים )כ- 50% ( ולא לחשוש מתקיפות והצקות ע"י אנשים אחרים )כ- 50% (. 0

12 הפריטים שדווחו בשכיחות הגבוהה ביותר כדי להקל ולעודד הגעה לביה"ס ברגל/אופניים במגזר הערבי הם: מקומות בטוחים לחצות את הכביש )11%(, מדרכות רחבות יותר להולכי רגל )כ- 14%( ושביל מסומן להליכה או לאופניים )כ- 10% (. הפריטים שצוינו בשכיחות הנמוכה ביותר הם: מקומות בטוחים להשאיר בהם את האופניים בבי"ס )כ- 01% ( ולגור קרוב לביה"ס )כ-.)01% הקשר בין השתתפות בנבחרת ביה"ס להתנהגויות סיכון בקרב בני נוער אשר אינם משתתפים בנבחרת ביה"ס בהשוואה לבני נוער אשר משתתפים בנבחרת ביה"ס אחת, ישנו סיכון של פי 3.1 לשימוש בסמים אי פעם וסיכון של פי 1.1 לביצוע שלוש ומעלה מהתנהגויות הסיכון הבאות: שימוש בנרגילה לפחות פעם אחת ב- 12 החודשים האחרונים, עישון סיגריות אי פעם, שתיית אלכוהול עד שכרות אי פעם, שתייה אביסה ב- 34 ימים האחרונים ושימוש בסמים אי פעם. הקשר בין השתתפות בנבחרת ביה"ס לסימפטומים נפשיים וגופניים אי השתתפות בנבחרת ביה"ס בהשוואה להשתתפות בנבחרת ביה"ס לתסמינים גופניים מידי יום )לפחות תסמין אחד( ולתסמינים נפשיים אחד( )פי 1.0 ו- 1.0 בהתאמה(, בייחוד בקרב המגזר הערבי. אחת, מעלה את הסיכון מידי יום )לפחות תסמין ה. ביצוע סוגי פעילות גופנית במסגרות שונות בשעות הפנאי בחלק זה של השאלון, נשאלה שאלות בנושא פעילות גופנית בשעות הפנאי, לדוגמא:"האם )ריצה, כדורגל, ריקוד ועוד..( ב- 21 החודשים האחרונים בזמנך החופשי מחוץ לבית הספר"?. עשית את הפעילות הפעילות העדיפה על בנים הינה כדורגל וריצה, ואצל הבנות ריצה והליכה. הפעילות הכי פחות שכיחה בקרב בנים היא ריקודי עם ובקרב בנות פעילויות הקשורות באמנויות לחימה. בהשוואה בין המגזרים נמצא, כי אתלטיקה קלה, ריקודי עם, שחייה, כדורגל, כדור יד, כדור עף, משחקי כדור אחרים, החלקה על רולר בליידס, ג'ודו, קרטה, אמנויות לחימה, אימון כוח, עיצוב הגוף, ריקוד, התעמלות, ספורט ימי וטניס הן הפעילויות השכיחות יותר בקרב המגזר הערבי. כדורסל, הליכה, רכיבה על אופניים לא חשמליים וטניס שולחן הן הפעילויות השכיחות יותר בקרב בני נוער מן המגזר הממלכתי-דתי. ריצה, אימון אירובי ופעילות גופנית אחרת )כמו משחק,Xbox עזרה במטלות הבית ועוד( הן הפעילויות היחידות שנמצאו כשכיחות יותר בקרב המגזר הממלכתי. הפעילויות הגופניות להן בנים מקדישים הכי הרבה שעות בשבוע הן: רכיבה על אופניים חשמליים )כ- 1 שעות(, החלקה על רולר-בליידס )כ- 1 שעות(, אומנויות לחימה שונות וריקודים 14

13 למיניהם )בין 1-0 שעות(, כדורגל, כדורסל, התעמלות ושחייה )כ- 0 שעות(. הפעילויות הגופניות להן בנות מקדישות הכי הרבה שעות בשבוע הן: קרטה וריקודים למיניהם )כ- 0 שעות(. כ- 24% מבני הנוער חברים במועדון כושר, מועדון ספורט, קאנטרי קלאב, במתנ"ס ואף מתאמנים בו. בנים מדווחים על כך בשכיחות גבוהה יותר מבנות, וכן אלו ממעמד סוציו-אקונומי גבוה לעומת בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. 1% מבני הנוער מדווחים שהינם חברים במועדון שכזה ואינם מתאמנים בו. נראה כי חברות במועדון ללא שימוש בו נפוצה יותר בקרב בני נוער בכיתות ו', בנים יותר מבנות וכן בקרב בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי גבוה לעומת בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. כ- 21% מבני הנוער רוכבים על אופניים רגילים )ללא מנוע עזר( בזמנם החופשי. שיעור הדיווח הגבוה ביותר הנו בקרב בני נוער בכיתות ו' לעומת שאר שכבות הגיל. בנים מדווחים בשכיחות גבוהה יותר על רכיבה על אופניים רגילים לעומת בנות. כ- 11% מבני הנוער רוכבים על אופניים חשמליים )עם מנוע עזר( בזמנם החופשי. גם במקרה זה נראה כי שכיחות הדיווח גבוהה יותר בקרב בני נוער בכיתות ו' לעומת שאר שכבות הגיל, שאז שכיחות השימוש יורדת בהדרגה עם העלייה בגיל. כפי שנמצא גם לגבי רכיבה על אופניים ללא מנוע עזר, גם עבור רכיבה על אופניים חשמליים, הדיווח גבוה יותר בקרב בנים לעומת בנות )אולם הפער מצטמצם משמעותית בקרב בני נוער בכיתות י"א-י"ב(. בני נוער מן המגזר הערבי מדווחים על רכיבה על אופניים חשמליים בשכיחות גבוהה יותר )כ- 10%( לעומת המגזרים האחרים )כ- 1% במגזר היהודי-דתי וכ- 0% במגזר היהודי-חילוני(. בקרב בני נוער אשר לא השתתפו בספורט מאורגן בזמנם החופשי ב- 12 החודשים האחרונים לעומת בני נוער אשר השתתפו בספורט זה, קיים סיכון של פי 1.5 לשתיית אלכוהול וסיכון של פי 1.0 לשימוש בנרגילה. אורח חיים "יושבני" בקרב בני הנוער בחלק זה בני הנוער נשאלו שאלות העוסקות בבילוי ב"ישיבה" בזמנם הפנוי, לדוגמא:"מהו מבלים בישיבה וכו'"?". משך הזמן בו אתם בזמנם הפנוי, למשל כאשר אתם צופים בטלוויזיה, מצויים אל מול המחשב, נוסעים ברכב, יושבים ללמוד או לאכול 01% מבני הנוער מדווחים כי הם יושבים לפחות 0 שעות ביום בזמנם החופשי. דיווח זה נפוץ יותר בקרב בני נוער בכיתות י' וכן בקרב בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי גבוה. בקרב בני נוער אשר יושבים במשך 5 שעות ומעלה ביום בזמנם הפנוי )מחוץ לשעות בית הספר(, בהשוואה לבני נוער אשר יושבים עד 0 שעות ביום בזמנם הפנוי, ישנו סיכון של פי 2 לאי ביצוע פעילות גופנית במהלך 1 הימים האחרונים וסיכון של פי 1.0 לתסמינים נפשיים מדי יום. 11

14 ו. ביצוע פעילות גופנית במסגרות שונות )בית ספר ושעות הפנאי( פעילות הספורט העדיפה על בנים הנה כדורגל וריצה, ואצל בנות ריצה והליכה. הפעילות הכי פחות שכיחה בקרב בנים ובנות כאחד היא: ריקודי עם. כל הפעילויות מתקיימות בשכיחות הגבוהה ביותר במסגרת שיעורי חינוך גופני )למעט שחייה(. ז. הבדלים בין עולים מאתיופיה/חבר העמים לבין ילידי הארץ במדדי פעילות גופנית בחלק זה נשאלו שאלות העוסקות בהרגלי פעילות גופנית בקרב בני נוער עולים מאתיופיה וחבר העמים )דור ראשון ושני( בהשוואה לבני נוער ילידי הארץ, גופנית שנמשכה בסיכום כולל לפחות 06 דקות ביום"?. לדוגמא:"במהלך 7 הימים האחרונים, בכמה ימים עשית פעילות בני נוער עולים דור ראשון מחבר העמים מדווחים בשיעור הגבוה ביותר כי הם עוסקים בדרך כלל בפעילות גופנית מחוץ לשעות הלימודים, לפחות 0 ימים בשבוע ולפחות שעתיים בשבוע, זאת בהשוואה לבני נוער ילידי הארץ ובני נוער עולים מאתיופיה )דור ראשון ושני( וחבר העמים )דור שני(. כלל הבנים העולים מאתיופיה דור שני מדווחים כי גורמי המוטיבציה שלהם לביצוע פעילות גופנית הם: כדי ליהנות, כדי להיות טוב בספורט, כדי ליהנות מתחושה של תפעול הגוף וכדי לשפר את הבריאות. כלל הבנות העולות מחבר העמים דור ראשון מדווחות כי גורמי המוטיבציה שלהן לביצוע פעילות גופנית הם: כדי לשלוט במשקל, כדי להיות טובות בספורט וכדי להיכנס לכושר. בני נוער עולים מאתיופיה וחבר העמים דור ראשון מציגים את שיעור הדיווח הנמוך ביותר לגבי אב ואם הנוהגים לעסוק בפעילות גופנית או בספורט באופן קבוע. 12

15 מבוא קידום בריאותם, רווחתם ובטיחותם של ילדים ובני נוער הוא אחד האתגרים החשובים ביותר והמורכבים ביותר הניצבים בפני החברה. בריאות ורווחה טומנות בחובן היבטים גופניים, נפשיים, רגשיים והתנהגותיים, המושפעים מהמעגלים החברתיים והסביבתיים המקיפים אותנו. ילדים ובני נוער מהווים אוכלוסייה בעדיפות גבוהה לאור מאפייני הגיל הייחודיים, השמים אותם בסיכון גבוה לחשיפה לסיכונים ולהיפגעות מחד, ומאידך מאפשרים להטמיע בהם בתקופת חיים זו הרגלי התנהגות בריאים, כגון תזונה ופעילות גופנית, אשר ישפיעו על בריאותם בהמשך החיים. המחקר הנוכחי המוצג בדוח זה, הינו הסקר הראשון שהתבצע בישראל על מדגם מייצג ארצי של ילדים ובני נוער בגילאי בנוגע לדפוסי המעורבות שלהם בפעילות גופנית וספורט. פעילות גופנית בקרב בני נוער לפעילות גופנית סדירה ישנם יתרונות בולטים בקידום בריאות המתבגר. עיסוק בפעילות גופנית תורם לחיזוק הגוף ולשיפור הבריאות הפיזית, כגון: הפחתת שומנים, שיפור תהליכי חילוף החומרים וצפיפות העצמות. לצד זאת, פעילות גופנית תורמת גם לקידום בריאות נפשית, כגון: הפחתת תסמינים של דיכאון וחרדה ועלייה בדימוי העצמי, איכות היחסים עם קבוצת השווים והמשפחה ושיפור בהישגים קוגניטיביים ואקדמיים 2004( Komkov, Hallal, Victora, Azevedo & Wells, 2006; Roberts, Tynjala & גרינברגר ובן בשט, 2440(. בהערכות סיכון שבוצעו בקנדה נמצא כי ניתן למנוע תמותה מוקדמת בשיעור של כ- 20%, באמצעות מעורבות שגרתית בפעילות גופנית )2000 Shephard,.)Katzmarzyk, Gledhill & לפיכך, ישנה חשיבות-על בביסוס הרגלים בשלב מוקדם ככל הניתן. הרגלי פעילות גופנית אשר מתבססים החל מהילדות, עשויים להוביל לעיסוק מתמשך בפעילות גופנית גם בבגרות )2006 al.,.)hallal et בהקשר זה להורים השפעה משמעותית ביותר )2010 al.,.)jago et ספרות המחקר מעידה על קשר מובהק בין התנהגות ההורה ביחס לפעילות גופנית לבין התנהגות הילד בהקשר זה. למשל, מחקר אשר בדק ילדים ונוער )בני 10-5( ואת הוריהם באמצעות מד צעדים, הראה על קשר מובהק בין ריבוי צעדים בקרב ההורה )אב/אם( לבין עליה בכמות הצעדים בקרב ילדם, זאת ללא הבדל בין מין או גיל ( Craig,.)Cameron & Tudor Locke, 2013 כדי לקדם מעורבות בפעילות גופנית, נראה כי גם לקבוצת השווים יש השפעה. בגיל ההתבגרות יש נטייה טבעית לייחס חשיבות גוברת לנעשה במעגל החברתי. אם כך, הימצאות לצד עמיתים אשר מעורבים בפעילות גופנית, מעוררת מוטיבציה חיצונית להתנהגות דומה )2014 al.,.)kaigang et המקום הפורמלי לעיסוק עקבי ומוסדר בפעילות גופנית הינו בית הספר. מחקרים מראים, כי השתתפות בפעילות גופנית במסגרת הבית-ספרית מובילה לתוצאות חיוביות גם בהיבט החברתי, בחיזוק 13

16 שיתוף הפעולה וברמת הלכידות הקבוצתית )לידור ופייגין, 2440(. כמו כן, פעילות בשיעורי הספורט בבית הספר מהווה זרז לביסוס מעורבות בפעילות גופנית גם מחוץ לכותלי בית-הספר ( Portman, Mckenzie, 2003 ;2003(. מחקר מקיף אשר נערך בקנדה בקרב תלמידי בי"ס יסודי הראה, שככל שמקצים יותר שעות חינוך גופני בבית הספר, ניכרת עלייה בכושר הגופני וביכולות הפסיכו-מוטוריות שלהם וכן ניכר שיפור בציונים במקצועות הלימוד )1999 al.,.)sallis et עוד יש לציין, כי עבור החברה הערבית בישראל, שיעורי החינוך הגופני הם לעיתים ההזדמנות היחידה להשתתפות בפעילות גופנית סדירה )עראר, 2440(. ירידה במעורבות הרגלי פעילות גופנית בעידן המודרני גיל ההתבגרות מאופיין באכילה מרובה העלולה לגרום לחסרים תזונתיים ולנזקים לטווח הקצר והארוך. הנטייה למרידה בהורים, בחברה ובמוסכמות המאפיינת גיל זה, באה לידי ביטוי גם בהרגלי אכילה לא סדירים. השמנה בגיל ההתבגרות עלולה להימשך גם בבגרות ולהוות גורם סיכון ממשי למחלות )גרינברגר ובן בשט, 2440(. יתרה מזאת, העידן הנוכחי המאופיין בהאצה טכנולוגית המחמשת כל ילד ונער במכשיר טכנולוגי )מחשב, סלולארי, טאבלט וכדומה(, מותירה את המתבגרים ישובים שעות רבות מול המסכים ללא נוע. התנהגויות בלתי פעילות או אורח חיים "יושבני" behavior( )Sedentary הן התנהגויות אשר מידת האנרגיה המושקעת בהן קרובה ביותר למידת האנרגיה המושקעת בעת מנוחה. פעילויות מסוג זה, נמצאו כקשורות להשמנת יתר ולבעיות בריאותיות נוספות הקשורות למשקל )2007 Meurer, )DeMattia, Lemont & ובאות על חשבון זמן שניתן היה לנצלו לפעילות גופנית.)Melkevik et al., 2010( ההמלצה ביחס לזמן מסכים עומדת על שעתיים ליום לכל היותר )טלוויזיה, מחשב, אינטרנט, משחקי מחשב וקונסולות משחק(. תוצאות מחקר ה- HBSC מציבות את ילדי ישראל במקום הראשון בקרב המדינות המשתתפות במחקר בשימוש במחשב בשעות הפנאי ארבע שעות או יותר מדי יום ביום לימודים רגיל )2012 al., ;Currie et הראל-פיש ועמיתיו, 2411(. עוד נמצא במחקר הבינלאומי של ה-,HBSC כי ילדים אשר בילו מול מסכים מעבר לשעתיים, הציגו פחות מעורבות בפעילות גופנית, ללא הבדלים בין המינים )2010 al.,.)melkevik et יחד עם זאת, נראה כי ירידה בזמן המוקדש לפעילות גופנית ועלייה בזמן הישיבה הינם תלויי גיל, כך שככל שעולים בגיל, ילדים ובני נוער מקדישים פחות זמן לפעילות גופנית ומבלים יותר זמן בישיבה )2007 al.,.)boniface et בני נוער מצופים לעסוק בפעילות גופנית מאומצת שעה ביום, מדי יום )2012 al.,.(currie et ברם, ממצאי המחקר הבינלאומי של ה- HBSC מעידים על מציאות עגומה בה שיעור מועט של בני נוער ברחבי העולם עומדים בהמלצה זו. לאור ממצאים אלו והידיעה בסכנות של מיעוט פעילות גופנית, ישנה חשיבות גדולה בעידוד מעורבות בפעילות גופנית. יתרה מכך נמצא, כי גם פעילות גופנית שאינה עומדת בהמלצה זו, יש בה די כדי להוביל להישגים חיוביים כמו סיפוק מהחיים, עליה בדימוי עצמי וירידה בתחלואה 2014( al.,.)brooks et 10

17 פרק 1: שיטת המחקר 15

18 פרק 1: שיטת המחקר המחקר הנוכחי בוצע כהרחבה של סקר ה- Children) HBSC (Health Behavior in School-aged הבינלאומי של ארגון הבריאות העולמי, המבוצע בישראל אחת לשנתיים. במחקר שותפות כיום כ- 54 מדינות באירופה ובצפון אמריקה הפועלות בשיתוף פעולה מלא, תוך שימוש בפרוטוקולים מתודולוגיים זהים. מטרת המחקר היא להציג תמונת מצב עדכנית בנוגע לבריאותם ורווחתם של בני הנוער במדינת ישראל. לראשונה בישראל, בוצע סקר ארצי על דפוסי מעורבות בפעילות גופנית וספורט בקרב אוכלוסיית הנוער הישראלי כהרחבה משמעותית של סקר ה-,HBSC המאפשר קבלת תמונת מצב עדכנית, תקפה ומהימנה על דפוסי ההתנהגויות, הידע והעמדות של בני הנוער בתחום הפעילות הגופנית, בזירות השונות ובהקשרים החברתיים השונים בחיי היומיום שלהם. מידע זה חיוני ביותר לפיתוח והטמעת מדיניות לאומית יעילה בתחום הספורט והפעילות הגופנית. סקר ה- HBSC סקר ה- HBSC של ארגון הבריאות העולמי (WHO) הפך בשני העשורים האחרונים למערך המחקר המרכזי בעולם המערבי המפיק ידע מדעי בתחום של בריאות ורווחה נפשית בקרב בני נוער. ידע זה משמש ממשלות ואנשי מקצוע בעולם כולו בפיתוח, יישום והערכה של מדיניות ותוכניות התערבות יעילות, במטרה לקדם את רווחתם הנפשית, הפיזית והחברתית של ילדים ונוער בעולם, ולצמצם תופעות של אלימות והתנהגויות סיכון אחרות. כיום שותפים במחקר הרב-לאומי כ- 50 מדינות באירופה וצפון אמריקה. בכל מדינה פועל צוות מחקר מקומי האחראי על הובלת מערכת המחקר הארצית במדינה בה הוא יושב. ברמה הבינלאומית, צוותי המחקר מכל המדינות יצרו רשת בינלאומית של מדענים הכוללת את מיטב אנשי המקצוע בתחום. העבודה המדעית המשותפת של קבוצת מומחים זו, הובילה במהלך שני העשורים האחרונים לפריצות דרך מרכזיות בתובנות חדשות על הגורמים המשפיעים על ילדים ובני נוער, ועל הדרכים היעילות לקדם את רווחתם ובריאותם. הסקר הבינ"ל מתבצע אחת לארבע שנים )כאשר בישראל החל מהשנה הנוכחית, הסקר יועבר אחת לשנתיים(, במקביל בכל המדינות השותפות למחקר, תוך שימוש בפרוטוקול מדעי מתודולוגי זהה המחייב את כל השותפים במחקר. המידע הנאסף נאגר מכל המדינות למאגר נתונים מדעי בינלאומי הכולל מידע על כ- 500,000 ילדים מכל אירופה וצפון אמריקה. מאגר זה משמש את החוקרים בכל המדינות לעבודה המדעית המעמיקה המתבצעת בשיתוף פעולה נדיר וייחודי, המאפשר למידה של תובנות באמצעותן ניתן לשפר באופן דרמטי את היעילות של אסטרטגיות ההתערבות בשטח ואת המחויבות והמגויסות של נציגי ממשל ואנשי מקצוע לנושא. 10

19 11 לש ודועיי רקחמ HBSC-ה לארשיב ונה רוצייב תכרעמ רקחמ סיסבו םינותנ ןימא,ינכדעו רשא הווהי הרדש דומע יזכרמ ףותישל לש הלועפ ישנא עוצקמ לכמ םימוחתה,םייטנוולרה תייוותהב תוינידמ תויגטרטסאו תוברעתה םודיקל,םתואירב םרשוא םתחוורו,תישפנה תיזיפה תיתרבחהו לש םידלי רעונו,ץראב רוזאב םלועבו.ולוכ םינשב,תונורחאה ףסונב תוחודל םיפיקמ ובתכנש לע,םינותנה םג ומסרופ םירמאמ תע-יבתכב םיימואלניב לע ידי תווצ רקחמה ילארשיה האר( :המגודל Harel-Fisch et al., )2012; Harel-Fisch et al., 2011; Boniel-Nissim et al., 2015; Walsh et al., 2013 דעיה תייסולכוא םגדמהו רקחמה ךרענ ברקב םגדמ יצרא גציימ לש ינב רעונ ךוניחהמ,יתכלממה יתד-יתכלממה יברעהו שולש( תובכש המיגד,)תודרפנ םידמולה תותיכב,'ו,'ח 'י.ב"י-א"י-ו תותיכ,'ו 'ח 'י-ו תוליבקמ בוריקב יאליגל, ןהש,15.5-ו תוצובק ליגה תוללכנה רקסב.ימואלניבה תטיש המיגדה הניה המילהב םע המיגדה תכרענה ראשב תונידמה תופתתשמה רקחמב םעו הכרענש המיגדה םירקחמב םינשב תומדוקה.לארשיב ךילהת המיגדה עצוב לע ידי החמומ המיגדה 'פורפ לימק סקופ תטיסרבינואמ,א"ת רשא קיפה תא םימגדמה םימדוקה לש HBSC-ה ךות שומיש התואב.החסונ לע תנמ לבקל היהיש םגדמ לודג ויד ידכ רבגתהל לע טקפא לולעש תולוכשאה עובנל לש המיגדמ התיכ תיבב רפס לש אלו,םיטרפ תדיחי המיגדה התייה תתיכ.םאה המגדנש רחאל התיכ תחא תיבב,רפס ומגדנ התיכ תפסונ וא םייתש המיגדב.תיתטיש תורבתסהה לש התיכ לופיל םגדמב העפשוה רפסממ תותיכה תורישכה,רקחמל תויוצמה ותואב תיב.רפס לכב,הרקמ אל ומגדנ רתוי שולשמ תותיכ התואמ הבכש ותואב תיב.רפס רחאל תריחב תותיכה וללכוהש,םגדמב לכ ינב רעונה םיכיישה תותיכל ומגדנש ויהו םיחכונ תיבב רפסה םויב תרבעה,רקסה וללכנ םיקדבנכ.רקחמב רקסה רבעוה תכרעמב ךוניחה.תיללכה תרגסמ המיגדה תללוכ קר יתב רפס חוקיפבש דרשמ ךוניחה םיכיישה ךוניחל,יתכלממ יתכלממ יתד.יברעו יתב רפסה חוקיפב דרשמ הדובעה החוורהו יתבו רפס לש םרזה יאמצעה אל וללכנ.המיגדב תמישר ללכ תותיכה ופתתשהש רקחמה החקלנ רתאמ טנרטניאה לש דרשמ -ךוניחה טעמכ" לכה תודוא תודסומ :"ךוניחה. ץבוקה ללכ עדימ טרופמ לע יתב,רפסה רפסמ תותיכה,הבכשב רפסמ ינב רעונה לכב התיכ גוסו תיב :רפסה,יתכלממ יתד-יתכלממ וא.יברע םגדמה יללכה ללכ 10,401.םיקדבנ רובע הבחרהה אשונב תוליעפ תינפוג השענ רוט,דחוימ וילע ונע 0,444-כ םיקדבנ תובכשב ליגה תונושה םירזגמבו.םינושה

20 כהרחבה הסקר הארצי על פעילות גופנית וספורט, למחקר הבינלאומי על התנהגויות בריאות בקרב בני נוער אוכלוסיית היעד של סקר פעילות גופנית זהה לסקר ה- HBSC הכללי והיא כוללת את אוכלוסיית התלמידים בכיתות ו', ח', י', י"א ו-י"ב במערכת החינוך הממלכתי, ממלכתי-דתי ובמגזר הערבי. המדגם שענה על השאלות המנדטוריות שהועברו גם במדינות האחרות, כולל 10,401 תלמידים )ראה לוח I(. שאלוני ההרחבה בתחום הספורט והפעילות הגופנית הועברו בקרב 3,025 תלמידים מתוכם, המהווים מדגם מייצג ארצי של אוכלוסיית היעד )ראה לוח.)II לוח I: התפלגות הנבדקים במדדים המנדטוריים במחקר, לפי כיתה ומגזר: שכבת גיל ממלכתי ממלכתי- דתי ערבי 5,144 1, ו' 2,521 3,835 1, ח' 1,956 2, י' 1,429 2, י"א-י"ב 1,351 14,067 4,610 2,200 7,257 לוח :II התפלגות ההרחבה בנושא פעילות גופנית לפי שכבת גיל ומגזר שכבת גיל ממלכתי ממלכתי-דתי ערבי 1, ו' 1, ח' י' י"א- י"ב 152 3,925 1,104 1,222 1,599 בכדי לוודא ייצוגיות יחסית מדויקת של תתי האוכלוסייה במדגם- חושבו משקולות כלהלן: המשקולות חושבו תוך שימוש בקובץ המלא של משרד החינוך הכולל את כל אוכלוסיית היעד וזהו הקובץ שנדגם לצורך המחקר. קובץ משרד החינוך לא כלל אוכלוסיות בני נוער )כגון חרדים( שאינן באוכלוסיות היעד. 11

21 10 לולקשה עצוב תובכש יפ-לע לש )stratum( להנמ ךוניח,ינוליח( יתד )יברעו לעו תבכש יפ.ליג ץבוקה רזחיש ללקושמה תא לש תויסחיה יתת תויסולכואה םגדמב םלדוגל תויסולכואב.דעיה חול המיגדה תולוקשמ :III רזגמ יפל תבכשו ליג ליג תבכש יתכלממ יתד-יתכלממ יברע 'ו 'ח 'י ב"י-א"י רקחמה ילכ ןולאש הבילה לש HBSC-ה,תינפוג תוליעפ רקסל סיסב הווהמ ליבקמב תורשפאל לש תלבק םידדמ םיירוטדנמ תחא.םייתנשל ןולאש HBSC-ה חתופ ךלהמב הדובע לש תורשע םינש לע ידי תצובק םירקוחה םיישארה לש טקיורפה םיווהמה תא הבילה לש םירקוחה םיקסועה םוחתב הז.םלועב לכ םידדמה ןולאשב ורבע ינחבמ ףקות תונמיהמו היגולודותמהו םהלש תמסרופמ תוחודב םייגולודותמה לש םייעדמהו HBSC-ה ימואלניבה תוחודבו.לארשיב לכבכ,רקס םג הנשה ןולאשה בכרוה םידדמהמ םיירוטדנמה םיילנויצפואהו לש רקסה ימואלניבה ןכו םידדמ םיידוחיי לארשיל םהב ונשמתשה םירקסב םימדוק םישמשמו ןיב רתיה בושיחל תומגמ ךרואל.ןמז ומכ,ןכ הפסונ ןולאשל רקסה יחכונה הבחרה םוחתב תוליעפה תינפוגה טרופסהו תמזויב ףותישבו דרשמ תוברתה טרופסהו הבחרהה הדעונ תלבקל עדימ ינויח תנווכהל תינכותה תימואלה חרואל םייח אירב ליעפו תינכותלו תיתלשממה תמצעהל תוברועמה לש םידלי רעונו טרופסב חרואבו םייח.ליעפ ןולאשה ןחבנ ידי-לע תדעו םיחמומ לש םיימואלניב HBSC-ה ןכו רשוא לע ידי תדעו לש יוגיה דרשמ תואירבה דרשמו תוברתה.טרופסהו םינותנה ףוסיא ףוסיא םינותנה ךלהמב תנש 2410 ךרענ ךותב תותיכ דומילה,רפס-יתבב ידי-לע םינייארמ םייעוצקמ וחנוהש ידי-לע תווצ ןולאש.רקחמה רקחמה וניה ןולאש יולימל,ימצע ימינונא םיקדבנה( ושקבתה אלש ןייצל תא )םמש ההוזמו קר קדבנ-דוקב ללוכה תא דוק תיב,רפסה דוק התיכה דוקו.דימלתה עדימה לע תוהז תיב רפסה תותיכהו דרפוה רגאממ םינותנה רבכ יבלשב הדובעה,םינושארה ךכ אלש ןתינ היה תוהזל תא תודסומה וא תא ופתתשהש תותיכה רקחמב יפל דודיקה םייקה.רגאמב רחאל ףוסיא םינולאשה ואלומש,התיכב לכ םינולאשה וסנכוה תופטעמל ומתחנו,תידימ דע םתרבעהל ינוכמל רקחמה ךרוצל תדלקה םינותנה אלו רתוה שיאל תווצמ תיב רפסה.םתוארל

22 ניקוי ועיבוד הנתונים ניקוי הנתונים התבצע בשני שלבים עיקריים. בשלב הראשון, קבצי הנתונים שנאספו בשדה על ידי מכוני המחקר, הועברו לצוות המחקר הישראלי לאחר ניקוי ובדיקת הקלדה. בשלב השני, נערכה בדיקה לוגית לנתונים. כלומר, נבדקו תשובות לשאלות שביניהן צריך להתקיים קשר לוגי. בשאלות שלא נמצא קשר זה, תוקנו תשובותיו של הנבדק בהתאם לקשר הלוגי ביניהן ובהתאם להנחיה בפרוטוקול הבינלאומי. כמו כן, הוצאו מהקובץ שאלונים בודדים בהם חסר היה מגדר הנבדק, או שאלונים בהם שאלות רבות לא נענו כלל. המדגם המוצג בטבלאות לעיל הינו המדגם הסופי אשר נכלל בניתוח הנתונים. 24

23 פרק 2: פעילות גופנית עמדות, כוונות התנהגותיות ודפוסי פעילות גופנית 21

24 - עמדות, פרק 2: פעילות גופנית כוונות התנהגותיות ודפוסי פעילות גופנית מבוא לעיסוק בפעילות גופנית תרומה רבה לחיזוק הגוף ולשיפור הבריאות הפיזית. בנוסף, פעילות גופנית תורמת גם לשיפור הבריאות הנפשית, אשר בתורה תורמת לדימוי עצמי גבוה, לאיכות היחסים עם קבוצת השווים והמשפחה ולשיפור בהישגים קוגניטיביים ואקדמיים )גרינברגר ובן בשט, al., 2440 Hallal et ;2006(. מאידך, היעדר פעילות גופנית מהווה גורם סיכון לבעיות בריאותיות כגון מחלות לב, סרטן, סוכרת, השמנת יתר, אוסטיאופורוזיס ועוד. בנוסף, גיל ההתבגרות מאופיין באכילה מרובה העלולה לגרום לחסרים תזונתיים ולנזקים לטווח הקצר והארוך. המרידה הכללית בהורים, בחברה ובמוסכמות המאפיינת גיל זה, באה לידי ביטוי גם בהרגלי אכילה לא סדירים. השמנה בגיל ההתבגרות וחוסר בפעילות גופנית עלולים להימשך גם בבגרות ולהוות גורם סיכון ממשי למחלות )גרינברגר ובן בשט, 2440(. מדדי תדירות פעילות גופנית בני נוער 1 שדיווחו שבמהלך הימים האחרונים לא עסקו בפעילות גופנית שנמשכה, בסיכום.1 כולל, לפחות 04 דקות ביום. בני נוער שדיווחו שבמהלך 1 הימים האחרונים עסקו בכל יום בפעילות גופנית שנמשכה בסיכום כולל לפחות 04 דקות ביום..2 בני נוער העוסקים בדרך כלל בפעילות גופנית מחוץ לשעות הלימודים, בשבוע ולפחות שעתיים בשבוע. לפחות ארבע פעמים.3 0. בני נוער העוסקים בדרך כלל בפעילות גופנית מחוץ לשעות הלימודים, לפחות 0 שעות בשבוע. מדדי כוונות התנהגותיות בנוגע לפעילות גופנית בני נוער שאינם פעילים ואינם מעוניינים להיות פעילים גופנית. בני נוער שאינם פעילים אך מעוניינים להיות פעילים גופנית. בני נוער הפעילים גופנית אך מעוניינים להיות פעילים יותר. בני נוער המדווחים כי הם פעילים גופנית ברמה מספקת ואינם מעוניינים להיות פעילים יותר. בני נוער המדווחים כי הם בין הטובים ביותר בספורט, בהשוואה לאחרים מדדי משקל )BMI( בני נוער הנמצאים בתת משקל )לפי ערכי BMI שלהם( בני נוער הנמצאים בהשמנת יתר )לפי ערכי BMI שלהם( בני נוער הנמצאים בהשמנת יתר ובמשקל יתר )לפי ערכי BMI שלהם(

25 כ) ממצאים עיקריים מדדי תדירות פעילות גופנית על פי לוח מסכם 1, כ- 24% מבני הנוער מדווחים כי לא עסקו בפעילות גופנית בשבוע האחרון, 11% דיווחו כי עסקו בפעילות גופנית בכל יום לפחות ל- 04 דקות, כ- 23% עוסקים בפעילות גופנית מחוץ לשעות הלימודים לפחות 0 פעמים בשבוע ולפחות שעתיים בשבוע ו- 20% עוסקים לפחות 0 שעות בשבוע בפעילות גופנית מחוץ לשעות הלימודים. בנים מדווחים בשכיחות גבוהה יותר על עיסוק בפעילות גופנית בכל המדדים לעומת בנות, ואילו בנות מדווחות בשכיחות גבוהה יותר על כך שלא עסקו בפעילות גופנית בשבוע האחרון לעומת בנים. כמו כן, ניכר כי המגזר היהודי-חילוני הוא המגזר בעל שכיחות הדיווח הגבוהה ביותר בכל הנוגע לעיסוק בפעילות גופנית מחוץ לשעות הלימודים, לעומת שני המגזרים האחרים. עוד עולה, כי בני נוער ממצב סוציו-אקונומי גבוה, מדווחים על פעילות גופנית בשכיחות גבוהה יותר לעומת בני נוער ממצב סוציו-אקונומי נמוך, בכל המדדים. במקביל, בני נוער ממצב סוציו-אקונומי נמוך, מדווחים בשכיחות גבוהה יותר על חוסר עיסוק בפעילות גופנית, לעומת בני נוער מן המצב הסוציו-אקונומי הגבוה. לוח מסכם 1: מדדים של תדירות עיסוק בפעילות גופנית 2112 באחוזים המדד בנים בנות מגזר חילוני מגזר דתי מגזר ערבי סוציו' נמוך סוציו' גבוה בפעילות עסקו לא גופנית בשבוע האחרון עסקו בכל יום בפעילות שנמשכה גופנית לפחות בסיכום כולל, 01 דקות ביום בפעילות עוסקים מחוץ לשעות גופנית 2 לפחות הלימודים, פעמים בשבוע ולפחות שעתיים בשבוע כלל בדרך עוסקים בפעילות גופנית מחוץ הלימודים, לשעות לפחות 2 שעות בשבוע לוח 1 מראה, כי כ- 24% מבני הנוער מדווחים כי לא עסקו בפעילות גופנית שנמשכה בסיכום כולל לפחות 04 דקות ביום. ניכר כי בנות מדווחות על אי-עשיית פעילות גופנית בשכיחות גבוהה יותר -20%(, לעומת בנים )כ- 15% (. כמו כן, בני נוער במגזר הדתי )20%( ובמגזר הערבי )כ- 21% (, מדווחים בשכיחות גבוהה יותר על אי-עשיית פעילות גופנית, לעומת בני נוער מן המגזר היהודי-החילוני 23

26 כ) י- י- -11%(. ניכר כי עם העלייה בגיל, ישנה עלייה בשיעור המדווחים על כך )כ- 12% בכיתות ו', לעומת כ- 21% בכיתות יא' "ב(. עוד עולה, כי בני נוער ממצב סוציו-אקונומי נמוך, מדווחים בשכיחות גבוהה יותר כי לא עסקו בפעילות גופנית בשבוע האחרון לפחות 04 דקות ביום )כ- 22% (, לעומת בני נוער ממצב סוציו-אקונומי גבוה )13%(. מגמה זו ניכרת בקרב בנים ובנות בשלושת המגזרים. לוח 1: אחוז בני נוער שבמהלך 7 הימים האחרונים לא עסקו בפעילות גופנית שנמשכה בסיכום כולל לפחות 01 דקות ביום, לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי ו' ח' י' יא' "ב סוציו' נמוך סוציו' גבוה משיבים ממלכתי חילוני בנות בנים ממלכתי דתי בנות בנים מגזר ערבי בנות בנים כל המדגם בנות בנים תרשים 1.1: אחוז בני נוער שבמהלך 7 הימים האחרונים בסיכום כולל לפחות 01 דקות ביום, לפי מגדר וכיתה לא עסקו בפעילות גופנית שנמשכה 20

27 תרשים 1.2: אחוז בני נוער שבמהלך 7 הימים האחרונים לא עסקו בפעילות גופנית שנמשכה בסיכום כולל לפחות 01 דקות ביום, לפי מגזר וכיתה תרשים 1.1: אחוז בני נוער שבמהלך 7 הימים האחרונים לא עסקו בפעילות גופנית שנמשכה בסיכום כולל לפחות 01 דקות ביום, לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי תרשים 1.2: אחוז בני נוער שבמהלך 7 הימים האחרונים לא עסקו בפעילות גופנית שנמשכה בסיכום כולל לפחות 01 דקות ביום, לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי 25

28 י- י- תרשים 1.1: אחוז בני נוער שבמהלך 7 הימים האחרונים לא עסקו בפעילות גופנית שנמשכה בסיכום כולל לפחות 01 דקות ביום, לפי מגדר, מגזר ומצב סוציו-אקונומי על פי לוח 2, 11% מבני הנוער מדווחים שבמהלך 1 הימים האחרונים עסקו בפעילות גופנית בכל יום, לפחות 04 דקות ביום. ניתן לראות, כי שיעור דיווח הבנים על עיסוק יומיומי בפעילות גופנית גבוה מהבנות )כ- 10% וכ- 1%, בהתאמה(. מגמה זו נכונה בשלושת המגזרים ובכל קבוצות הגיל )כ- 11% בני נוער בכיתה ו', לעומת כ- 1% בני נוער בכיתות יא' "ב(. ניכר כי עם העלייה בגיל, ישנה ירידה בשכיחות הדיווח על עיסוק יומיומי בפעילות גופנית בשלושת המגזרים, בנים ובנות כאחד. בהשוואה בין המגזרים עולה, כי שכיחות הדיווח הגבוהה ביותר במדד זה נמצאה בקרב המגזר היהודי-חילוני והמגזר הערבי )כ- 12% ( ואילו הנמוכה ביותר נמצאה במגזר היהודי-דתי )1%(. בנוסף, ניכרים הבדלים משמעותיים ברמות הסוציו-אקונומיות השונות, כך שבני נוער במצב סוציו-אקונומי גבוה, מדווחים בשכיחות גבוהה יותר על עיסוק בפעילות גופנית יומיומית )15%(, לעומת בני נוער במצב סוציו-אקונומי נמוך )כ- 11% (. מגמה זו נמצאה בקרב בנים ובנות, בשלושת המגזרים. לוח 2: אחוז בני נוער שבמהלך 7 הימים האחרונים עסקו בכל יום בפעילות גופנית שנמשכה בסיכום כולל לפחות 01 דקות ביום, לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי ו' ח' י' יא' "ב סוציו' נמוך סוציו' גבוה משיבים ממלכתי חילוני בנות בנים ממלכתי דתי בנות בנים ערבי בנים בנות כל המדגם בנות בנים

29 תרשים 2.1: אחוז בני נוער שבמהלך 7 הימים האחרונים עסקו בכל יום בפעילות גופנית שנמשכה בסיכום כולל לפחות 01 דקות ביום, לפי מגדר וכיתה תרשים 2.2: אחוז בני נוער שבמהלך 7 הימים האחרונים עסקו בכל יום בפעילות גופנית שנמשכה בסיכום כולל לפחות 01 דקות ביום, לפי מגזר וכיתה תרשים 2.1: אחוז בני נוער שבמהלך 7 הימים האחרונים עסקו בכל יום בפעילות גופנית שנמשכה בסיכום כולל לפחות 01 דקות ביום, לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי 21

30 כ) י- תרשים 2.2: אחוז בני נוער שבמהלך 7 הימים האחרונים עסקו בכל יום בפעילות גופנית שנמשכה בסיכום כולל לפחות 01 דקות ביום, לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי תרשים 2.1: אחוז בני נוער שבמהלך 7 הימים האחרונים עסקו בכל יום בפעילות גופנית שנמשכה בסיכום כולל לפחות 01 דקות ביום, לפי מגדר, מגזר ומצב סוציו-אקונומי נמצא, שכ- 23% מבני הנוער מדווחים כי הם נוהגים לעסוק בפעילות גופנית מחוץ לשעות הלימודים, לפחות 0 פעמים בשבוע ולפחות שעתיים בשבוע )ראה לוח 3(. בנים דיווחו על עיסוק בפעילות גופנית בתדירות זו בשכיחות גבוהה יותר )כ- 31% ( לעומת בנות )כ- 15% (. ניכר כי ישנה מגמת ירידה בדיווח על מדד זה עם העלייה בגיל )כ- 21% בכיתות ו' לעומת כ- 10% בכיתות יא' "ב(. עוד עולה, כי שיעור דיווח גבוה יותר נמצא בקרב בני נוער במגזר היהודי-חילוני )כ- 20% (, לעומת המגזר היהודי-דתי -11%( והמגזר הערבי )כ- 15% (. בהשוואה בין רמות סוציו-אקונומיות שונות, שכיחות הדיווח הייתה גבוהה יותר בקרב בני נוער ממצב סוציו-אקונומי גבוה )כ- 31% (, לעומת בני נוער ממצב סוציו-אקונומי נמוך )כ- 11% (. מגמה זו נצפתה בקרב שלושת המגזרים, אם כי בקרב בנות מהמגזר הערבי, ההבדלים במצב הסוציו-אקונומי היו קטנים יותר. 21

31 לוח 1: אחוז בני נוער שעוסקים בדרך כלל בפעילות גופנית מחוץ לשעות הלימודים, 2 פעמים בשבוע ולפחות שעתיים בשבוע, לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי לפחות כל המדגם ערבי ממלכתי דתי ממלכתי חילוני בנות בנים בנות בנים בנות בנים בנות בנים ו' ח' י' י"א-י"ב סוציו' נמוך סוציו' גבוה משיבים תרשים 1.1: אחוז בני נוער שעוסקים בדרך כלל בפעילות גופנית מחוץ לשעות הלימודים, לפחות 2 פעמים בשבוע ולפחות שעתיים בשבוע, לפי מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי תרשים 1.2: אחוז בני נוער שעוסקים בדרך כלל בפעילות גופנית מחוץ לשעות הלימודים, לפחות 2 פעמים בשבוע ולפחות שעתיים בשבוע, לפי מגזר וכיתה 20

32 תרשים 1.1: אחוז בני נוער שעוסקים בדרך כלל בפעילות גופנית מחוץ לשעות הלימודים, לפחות 2 פעמים בשבוע ולפחות שעתיים בשבוע, לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי תרשים 1.2: אחוז בני נוער שעוסקים בדרך כלל בפעילות גופנית מחוץ לשעות הלימודים, לפחות 2 פעמים בשבוע ולפחות שעתיים בשבוע, לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי תרשים 1.1: אחוז בני נוער שעוסקים בדרך כלל בפעילות גופנית מחוץ לשעות הלימודים, לפחות 2 פעמים בשבוע ולפחות שעתיים בשבוע, לפי מגדר, מגזר ומצב סוציו-אקונומי 34

33 י- על פי לוח 0 עולה, כי 20% מבני הנוער מדווחים על עיסוק בפעילות גופנית מחוץ לשעות הלימודים, לפחות 0 שעות בשבוע. בנים מדווחים בשכיחות גבוהה יותר על עיסוק בפעילות גופנית לפחות 0 שעות בשבוע )כ- 32% ( לעומת בנות )כ- 10% (. בהשוואה בין המגזרים נמצא, כי שכיחות הדיווח הגבוהה ביותר היא בקרב המגזר היהודי-חילוני )כ- 31% (, לאחר מכן במגזר היהודי-דתי )כ- 10% ( ולבסוף במגזר הערבי )10%(. עוד עולה, כי בני נוער ממצב סוציו-אקונומי גבוה מדווחים על מדד זה בשכיחות גבוהה יותר )כ- 33%(, לעומת בני נוער ממצב סוציו-אקונומי נמוך )כ- 11% (. מגמה זו נצפתה בקרב שלושת המגזרים, בנים ובנות כאחד. לוח 2: אחוז בני נוער שעוסקים בדרך כלל בפעילות גופנית מחוץ לשעות הלימודים, לפחות 2 שעות בשבוע, לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי כיתה ו' ח' י' יא' "ב סוציו' נמוך סוציו' גבוה משיבים כל המדגם ערבי ממלכתי דתי ממלכתי חילוני בנות בנים בנות בנים בנות בנים בנות בנים תרשים 2.1: אחוז בני נוער שעוסקים בדרך כלל בפעילות גופנית מחוץ לשעות הלימודים, לפחות 2 שעות בשבוע, לפי מגדר וכיתה

34 תרשים 2.2: אחוז בני נוער שעוסקים בדרך כלל בפעילות גופנית מחוץ לשעות הלימודים, לפחות 2 שעות בשבוע, לפי מגזר וכיתה תרשים 2.1: אחוז בני נוער שעוסקים בדרך כלל בפעילות גופנית מחוץ לשעות הלימודים, לפחות 2 שעות בשבוע, לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי תרשים 2.2: אחוז בני נוער שעוסקים בדרך כלל בפעילות גופנית מחוץ לשעות הלימודים, לפחות 2 שעות בשבוע, לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי 32

35 תרשים 2.1: אחוז בני נוער שעוסקים בדרך כלל בפעילות גופנית מחוץ לשעות הלימודים, לפחות 2 שעות בשבוע, לפי מגדר, מגזר ומצב סוציו-אקונומי 33

36 מדדים של תדירות עיסוק בפעילות גופנית 2112 בהשוואה בינלאומית לבני נוער בגילאי 11,11 ו- 11 הממצאים המתייחסים לבני נוער שלא עשו פעילות גופנית באף אחד מהימים במהלך 1 הימים האחרונים מראים, כי ישראל נמצאת במקום הראשון עם שכיחות של 10.2%. 01 בני נוער אחוז פעילות עשו שלא גופנית שנמשכה לפחות כולל בסיכום אחד באף ביום, דקות מהימים במהלך 7 הימים האחרונים, לפי מדינה ישראל גרינלנד רומניה איטליה מלטה יוון הונגריה רוסיה דנמרק ארמניה צרפת איסלנד שוודיה בולגריה וולס אוקראינה פולין בלגיה )פלמית( ליטא גרמניה מולדובה פורטוגל אסטוניה אירלנד בלגיה )צרפתית( קנדה סלובקיה הולנד סקוטלנד נורווגיה אלבניה סלובניה לוקסמבורג לטביה ספרד מקדוניה קרואטיה אנגליה צ'כיה אוסטריה שוויץ פינלנד 30

37 הממצאים המתייחסים לבני נוער שעשו פעילות גופנית בכל אחד מהימים במהלך 1 הימים האחרונים מראים, כי ישראל מדורגת במקום נמוך מאוד )01 מתוך 02 מדינות( עם שכיחות של 12.1%. 01 בני נוער אחוז שעשו פעילות גופנית שנמשכה לפחות כולל, בסיכום אחד בכל ביום, דקות מהימים במהלך 7 הימים האחרונים, לפי מדינה בולגריה פינלנד אלבניה מקדוניה אוקראינה ספרד מולדובה קרואטיה קנדה סלובקיה פולין אירלנד ארמניה לוקסמבורג הונגריה איסלנד רומניה צ'כיה ליטא אוסטריה נורווגיה לטביה סלובניה הולנד אנגליה בלגיה )צרפתית( רוסיה גרינלנד מלטה סקוטלנד אסטוניה וולס פורטוגל גרמניה בלגיה )פלמית( שוויץ שוודיה צרפת יוון דנמרק ישראל איטליה 35

38 הממצאים המתייחסים לבני נוער שעשו פעילות גופנית שנמשכה בסיכום כולל לפחות 0 במהלך 1 הימים האחרונים מראים, כי ישראל נמצאת במקום ה- 10 עם שכיחות של 23.0%. שעות 7 2 בני נוער אחוז שעשו פעילות גופנית שנמשכה לפחות כולל בסיכום במהלך שעות הימים האחרונים, לפי מדינה הולנד נורווגיה דנמרק פינלנד בלגיה )פלמית( שוויץ לוקסמבורג שוודיה אוסטריה קנדה גרמניה סקוטלנד בלגיה )צרפתית( ליטא אירלנד יוון איסלנד צרפת ישראל ספרד אסטוניה וולס אנגליה איטליה צ'כיה הונגריה פולין סלובניה סלובקיה לטביה מלטה קרואטיה רוסיה בולגריה גרינלנד רומניה פורטוגל אוקראינה מקדוניה מולדובה אלבניה ארמניה 30

39 הממצאים המתייחסים לבני נוער שעשו פעילות גופנית שנמשכה בסיכום כולל לפחות 0 במהלך 1 הימים האחרונים מראים, כי ישראל נמצאת במקום ה- 31 עם שכיחות של 23.0%. שעות 2 בני נוער אחוז שעשו פעילות גופנית שנמשכה לפחות כולל בסיכום פעמים ולפחות שעתיים במהלך 7 הימים האחרונים, לפי מדינה הולנד פינלנד נורווגיה לוקסמבורג סקוטלנד קנדה דנמרק אוסטריה שוויץ גרמניה שוודיה בלגיה )פלמית( אירלנד סלובקיה ליטא יוון סלובניה לטביה ספרד הונגריה בולגריה צ'כיה וולס פולין אסטוניה אוקראינה צרפת רומניה אנגליה איסלנד ישראל מלטה גרינלנד איטליה מקדוניה מולדובה קרואטיה רוסיה פורטוגל ארמניה אלבניה בלגיה )צרפתית( 31

40 כוונות התנהגותיות בנוגע לפעילות גופנית בני הנוער נשאלו שאלות בנוגע לכוונות התנהגותיות ביחס לפעילות גופנית. על פי לוח מסכם 2, כ- 14% מבני הנוער מדווחים כי אינם פעילים ואינם מעוניינים להיות פעילים גופנית, כ- 11% מדווחים כי אינם פעילים אך מעוניינים להיות פעילים גופנית, כ- 05% מדווחים כי הם פעילים גופנית אך מעוניינים להיות פעילים יותר, כ- 21% פעילים גופנית בצורה מספקת ואינם מעוניינים להיות פעילים יותר וכ- 20% מדווחים כי הם בין הטובים ביותר בספורט, בהשוואה לאחרים. ניכר כי אחוז גבוה יותר של בנות אינן פעילות אך מעוניינות להיות פעילות גופנית )כ- 21% (, לעומת אחוז הבנים )כ- 10% (. עם זאת, ניכר כי בנים מדווחים בשכיחות גבוהה יותר )כ- 31% ( כי הם פעילים גופנית בצורה מספקת ואינם מעוניינים להיות פעילים יותר לעומת בנות )כ- 25% (, וכן מדווחים בשכיחות גבוהה יותר )כ- 31% ( כי הם בין הטובים בספורט בהשוואה לאחרים, לעומת בנות )כ- 21% (. בהשוואה בין המגזרים ניכר, כי בני נוער במגזר הערבי דיווחו כי הם פעילים גופנית אך מעוניינים להיות פעילים יותר בשכיחות נמוכה יותר לעומת שני המגזרים האחרים. עם זאת, בני נוער במגזר זה דיווחו בשכיחות הגבוהה ביותר כי הם בין הטובים ביותר בספורט, בהשוואה לאחרים. במגזר היהודי-דתי, בני נוער דיווחו בשכיחות נמוכה יותר כי הם פעילים גופנית בצורה מספקת ואינם מעוניינים להיות פעילים יותר, לעומת שני המגזרים האחרים. עוד עולה, כי בני נוער ממצב סוציו-אקונומי נמוך מדווחים בשכיחות גבוהה יותר על חוסר פעילות גופנית ואילו בני נוער ממצב סוציו-אקונומי גבוה מדווחים בשכיחות גבוהה יותר על עיסוק בפעילות גופנית ועל תפיסה חיובית של עצמם כפעילים גופנית בהשוואה לאחרים. לוח מסכם 2: מדדי כוונות התנהגותיות )באחוזים( המדד אינם פעילים ואף אינם להיות מעוניינים פעילים גופנית אך פעילים אינם להיות מעוניינים פעילים גופנית אך גופנית פעילים להיות מעוניינים פעילים יותר פעילים גופנית בצורה ואינם מספקת להיות מעוניינים פעילים יותר ביותר הטובים בין בהשוואה בספורט, לאחרים בנים בנות מגזר חילוני מגזר דתי מגזר ערבי סוציו' נמוך סוציו' גבוה

41 לוח 5 מראה, כי כ- 14% מבני הנוער מדווחים כי הם אינם פעילים ואינם מעוניינים להיות פעילים גופנית. ניכר כי בנים ובנות משני המגזרים ובכל שכבות הגיל, מדווחים בשכיחות דומה במדד זה. עם זאת, תת הקבוצה בעלת שכיחות הדיווח הגבוהה ביותר הינה בנים בכיתה ח' במגזר הערבי )כ- 11% (. כמו כן, ניכר כי בני נוער ממצב סוציו-אקונומי נמוך, מדווחים בשכיחות גבוהה יותר )כ- 11% ( כי אינם פעילים ואינם מעוניינים להיות פעילים גופנית, לעומת בני נוער ממצב סוציו-אקונומי גבוה )כ-.)0% לוח 1: אחוז בני הנוער שאינם פעילים ואף אינם מעוניינים להיות פעילים גופנית, לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי כיתה ו' ממלכתי חילוני בנות בנים סה" כ ממלכתי דתי בנות בנים סה" כ מגזר ערבי בנות בנים סה" כ כל המדגם בנות בנים סה" כ ח' י' י"א-י"ב סוציו' נמוך סוציו' גבוה משיבים תרשים 1.1: אחוז בני הנוער שאינם פעילים ואף אינם מעוניינים להיות פעילים גופנית, לפי מגדר וכיתה 30

42 תרשים 1.2: אחוז בני הנוער וכיתה שאינם פעילים ואף אינם מעוניינים להיות פעילים גופנית, לפי מגזר תרשים 1.1: אחוז בני הנוער שאינם פעילים ואף אינם מעוניינים להיות פעילים גופנית, לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי 20 סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך סה "כ בנות בנים תרשים 1.2: אחוז בני הנוער ומצב סוציו-אקונומי שאינם פעילים ואף אינם מעוניינים להיות פעילים גופנית, לפי מגזר 20 סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני 04

43 י- תרשים 1.1: אחוז בני הנוער שאינם פעילים ואף אינם מעוניינים להיות פעילים גופנית, לפי מגזר, מגדר ומצב סוציו-אקונומי 20 סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך בנות בנים בנות בנים בנות בנים מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני ניתן להבחין בלוח 0, כי כ- 11% מבני הנוער )כ- 10% בנים וכ- 21% בנות( מדווחים כי הם אינם פעילים אך מעוניינים להיות פעילים גופנית. ניכר כי עם העלייה בגיל, ישנה עלייה בשכיחות הדיווח על מדד זה )כ- 11% בני נוער בכיתה ו', לעומת כ- 23% בני נוער בכיתות יא' "ב(. שיעור כי עוד עולה, הדיווח גבוה יותר בקרב בני נוער ממצב סוציו-אקונומי נמוך )כ- 24% ( לעומת בני נוער ממצב סוציו-אקונומי גבוה )כ- 10% (. לוח 0: אחוז בני הנוער שאינם פעילים אך מעוניינים להיות פעילים גופנית, לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי כיתה ו' ממלכתי חילוני בנות בנים סה" כ ממלכתי דתי בנות בנים סה" כ מגזר ערבי בנות בנים סה" כ כל המדגם בנות בנים סה" כ ח' י' י"א- י"ב סוציו' נמוך סוציו' גבוה משיבים 01

44 תרשים 0.1: אחוז בני הנוער שאינם פעילים אך מעוניינים להיות פעילים גופנית, לפי מגדר וכיתה תרשים 0.2: אחוז בני הנוער שאינם פעילים אך מעוניינים להיות פעילים גופנית, לפי מגזר וכיתה תרשים 0.1: אחוז בני הנוער שאינם פעילים אך סוציו-אקונומי מעוניינים להיות פעילים גופנית, לפי מגדר ומצב 40 סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך סה "כ בנות בנים 02

45 י- כ) תרשים 0.2: אחוז בני הנוער שאינם פעילים אך סוציו-אקונומי מעוניינים להיות פעילים גופנית, לפי מגזר ומצב 40 סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני תרשים 0.1: אחוז בני הנוער שאינם פעילים אך מעוניינים להיות פעילים גופנית, לפי מגזר, מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך בנות בנים בנות בנים בנות בנים מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני נמצא שכ- 05% מבני הנוער, בנים ובנות כאחד, מדווחים כי הם פעילים גופנית אך מעוניינים להיות פעילים יותר )ראה לוח 1(. ניכר כי ישנה ירידה בדיווח על רצון לעסוק ביותר פעילות גופנית, עם העלייה בגיל )כ- 00% בני נוער בכיתה ו', לעומת כ- 00% בני נוער בכיתות יא' "ב(. כמו כן, שכיחות הדיווח על מדד זה הייתה גבוהה יותר בקרב בני נוער ממצב סוציו-אקונומי גבוה -01%( לעומת בני נוער ממצב סוציו-אקונומי נמוך )כ- 00% (. 03

46 לוח 7: אחוז בני הנוער הפעילים גופנית אך מעוניינים להיות פעילים יותר, לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי כיתה ו' ח' י' י"א-י"ב כל המדגם בנות בנים מגזר ערבי בנות בנים ממלכתי דתי בנות בנים ממלכתי חילוני בנות בנים סוציו- אקונומי נמוך סוציו- אקונומי גבוה משיבים תרשים 7.1: אחוז בני הנוער הפעילים גופנית אך מעוניינים להיות פעילים יותר, לפי מגדר וכיתה 00

47 תרשים 7.2: אחוז בני הנוער הפעילים גופנית אך מעוניינים להיות פעילים יותר, לפי מגזר וכיתה תרשים 7.1: אחוז בני הנוער הפעילים גופנית אך מעוניינים להיות פעילים יותר, לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך סה "כ בנות בנים תרשים 7.2: אחוז בני הנוער הפעילים גופנית אך מעוניינים להיות פעילים יותר, לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני 05

48 י- כ) תרשים 7.1: אחוז בני הנוער ומצב סוציו-אקונומי הפעילים גופנית אך מעוניינים להיות פעילים יותר, לפי מגזר, מגדר סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך בנות בנים בנות בנים בנות בנים מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני לוח 1 מראה כי כ- 21% מבני הנוער )כ- 31% בנים וכ- 25% בנות( מדווחים כי הם פעילים גופנית בצורה מספקת ואינם מעוניינים להיות פעילים יותר. ניכר כי עם העלייה בגיל, ישנה ירידה בשכיחות הדיווח במדד זה )כ- 32% בכיתה ו', לעומת כ- 23% בכיתות יא' "ב(. כמו כן, ניכר כי שכיחות הדיווח הגבוהה ביותר במדד זה נמצאה בקרב בני נוער מן המגזר הערבי )כ- 33% (, לאחר מכן בקרב בני נוער מן המגזר היהודי-חילוני )כ- 21% ( והשכיחות הנמוכה ביותר נמצאה בקרב בני נוער מן המגזר היהודי-דתי )כ- 10% (. עוד עולה, כי שיעור דיווח גבוה יותר במדד זה נמצא בקרב בני נוער ממצב סוציו-אקונומי גבוה -32%(, לעומת בני נוער ממצב סוציו-אקונומי נמוך )כ- 25% (. לוח 8: אחוז בני הנוער המדווחים כי הם פעילים גופנית בצורה מספקת ואינם מעוניינים להיות פעילים יותר, לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי כיתה ו' ח' י' י"א-י"ב סוציו' נמוך סוציו' גבוה משיבים כל המדגם בנות בנים מגזר ערבי בנות בנים ממלכתי דתי בנות בנים ממלכתי חילוני בנות בנים

49 תרשים 8.1: אחוז בני הנוער המדווחים כי הם פעילים גופנית בצורה מספקת ואינם מעוניינים להיות פעילים יותר, לפי מגדר וכיתה תרשים 8.2: אחוז בני הנוער המדווחים כי הם פעילים גופנית בצורה מספקת ואינם מעוניינים להיות פעילים יותר, לפי מגזר וכיתה תרשים 8.1: אחוז בני הנוער המדווחים כי הם פעילים גופנית בצורה מספקת ואינם מעוניינים להיות פעילים יותר, לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי 50 סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך סה "כ בנות בנים 01

50 י- תרשים 8.2: אחוז בני הנוער המדווחים כי הם פעילים גופנית בצורה מספקת ואינם מעוניינים להיות פעילים יותר, לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני תרשים 8.1: אחוז בני הנוער המדווחים כי הם פעילים גופנית בצורה מספקת ואינם מעוניינים להיות פעילים יותר, לפי מגזר, מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך בנות בנים בנות בנים בנות בנים מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני על פי לוח 0, כ- 20% מבני הנוער )כ- 31% בנים וכ- 21% בנות( מדווחים כי הם בין הטובים ביותר בספורט, בהשוואה לאחרים. ההבדלים בין בנים לבנות ניכרים בשלושת המגזרים, כך שבנים מדווחים בשכיחות גבוהה יותר על מדד זה בהשוואה לבנות. כמו כן, ניכר כי ישנה ירידה בשכיחות הדיווח על מדד זה עם העלייה בגיל )כ- 32% בני נוער בכיתה ו', לעומת כ- 22% בני נוער בכיתות יא' "ב(. עוד עולה, כי בני נוער ממצב סוציו-אקונומי מדווחים במדד זה בשכיחות נמוכה יותר )כ- 20% ( לעומת בני נוער ממצב סוציו-אקונומי גבוה )כ- 32% (. 01

51 י- לוח 9: אחוז בני הנוער המדווחים כי הם בין הטובים ביותר בספורט, בהשוואה לאחרים, לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי כיתה ו' ח' י' יא' "ב סוציו' נמוך סוציו' גבוה משיבים ממלכתי חילוני בנות בנים כל המדגם בנות בנים מגזר ערבי בנות בנים ממלכתי דתי בנות בנים תרשים 9.1: אחוז בני הנוער המדווחים כי הם בין הטובים ביותר בספורט, בהשוואה לאחרים, לפי מגדר וכיתה תרשים 9.2: אחוז בני הנוער המדווחים כי הם בין הטובים ביותר בספורט, בהשוואה לאחרים, לפי מגזר וכיתה 00

52 תרשים 9.1: אחוז בני הנוער המדווחים כי הם בין הטובים ביותר בספורט, בהשוואה לאחרים, לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך סה "כ בנות בנים תרשים 9.2: אחוז בני הנוער המדווחים כי הם בין הטובים ביותר בספורט, בהשוואה לאחרים, לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני תרשים 9.1: אחוז בני הנוער המדווחים כי הם בין הטובים ביותר בספורט, בהשוואה לאחרים, לפי מגזר, מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך בנות בנים בנות בנים בנות בנים מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני 54

53 מסת גוף - BMI בני הנוער נתבקשו לדווח על משקל הגוף שלהם בק"ג ואת גובהם בס"מ. מתוך נתונים אלו, נבנה מדד ה- BMI )מחושב כך: משקל )בקילוגרמים( גובה )במטרים(* גובה )במטרים((. קטגוריות מסת הגוף נקבעו בהתאם לגיל ולמגדר )עבור בני נוער עד גיל 10 המדד מחושב אחרת ממבוגרים(. מצ"ב קישור לדרך החישוב לבנים ולבנות: ( בהתאמה לנתוני ארגון הבריאות העולמי.(WHO( 51

54 השוואת נתונים בינלאומיים של תת משקל והשמנת יתר )לפי מדד ה- BMI ( הממצאים המתייחסים לבנים בגיל 11 )תרשימים 14.1 ו ( מראים, כי בעוד בקטגוריית השמנת יתר ישראל נמצאת במקום ה- 11 עם שכיחות של 14.1%, הרי שבקטגוריית תת משקל ישראל נמצאת במקום ה- 3, עם שכיחות של 3.0%. תרשים 11.1: אחוז בני הנוער )בנים( בגילאי 11 שמדד ה- BMI שלהם מראה על תת משקל, לפי מדינה וולס אנגליה ישראל אלבניה גרמניה אוקראינה סקוטלנד בולגריה אסטוניה מולדובה רומניה רוסיה מקדוניה פורטוגל איטליה אוסטריה הונגריה ספרד ארמניה איסלנד ליטא דנמרק צ'כיה לטביה שוודיה קרואטיה מלטה סלובניה יוון פינלנד 52

55 53 םישרת :11.2 ינב זוחא רעונה )םינב( יאליגב לע הארמ םהלש BMI-ה דדמש 11,רתי תנמשה יפל הנידמ הטלמ הינודקמ ןווי לגוטרופ הירגלוב היטאורק הילטיא הירגנוה הינבולס היבטל הינוטסא הינמור דרפס הינמרא היכ'צ היסור לארשי אטיל הילגנא דנלניפ סלוו הינבלא הירטסוא דנלטוקס דנלסיא הניארקוא הידווש הינמרג הבודלומ קרמנד

56 הממצאים המתייחסים לבנות בגיל 11 )תרשימים 14.3 ו ( מראים, כי בעוד בקטגוריית השמנת יתר ישראל נמצאת במקום ה- 15 עם שכיחות של 5.0%, הרי שבקטגוריית תת משקל ישראל נמצאת במקום ה- 1, עם שכיחות של 2.1%. תרשים 11.1: אחוז בני-הנוער בגילאי 11 שמדד ה- BMI שלהם מראה על תת משקל, לפי מדינה וולס אנגליה סקוטלנד רומניה אלבניה ארמניה אוקראינה ישראל גרמניה מולדובה מקדוניה מלטה בולגריה רוסיה אסטוניה דנמרק הונגריה איסלנד אוסטריה שוודיה צ'כיה קרואטיה ספרד סלובניה יוון לטביה ליטא פורטוגל איטליה פינלנד 50

57 תרשים 11.2: אחוז בנות-הנוער בגילאי 11 שמדד ה- BMI שלהן מראה על השמנת יתר, לפי מדינה 19.4 מלטה 13.8 וולס 11.1 יוון 9.4 פורטוגל איטליה סלובניה אנגליה ארמניה רוסיה בולגריה מקדוניה לטביה פינלנד אסטוניה ישראל קרואטיה ספרד אוסטריה סקוטלנד מולדובה רומניה הונגריה גרמניה איסלנד שוודיה ליטא צ'כיה אוקראינה דנמרק אלבניה 55

58 הממצאים המתייחסים לבנים בגיל 13 )תרשימים 14.5 ו ( מראים, כי בעוד בקטגוריית השמנת יתר ישראל נמצאת במקום ה- 22 עם שכיחות של 1.0%, הרי שבקטגוריית תת משקל ישראל נמצאת במקום ה- 1, עם שכיחות של 1.1%. תרשים 11.1: אחוז בני הנוער )בנים( בגילאי 11 שמדד ה- BMI שלהם מראה על תת משקל, לפי מדינה וולס אנגליה אלבניה סקוטלנד אוקראינה מולדובה ישראל אוסטריה ארמניה בולגריה מקדוניה מלטה רוסיה צ'כיה יוון איסלנד פורטוגל שוודיה סלובניה רומניה ספרד גרמניה הונגריה קרואטיה אסטוניה ליטא פינלנד דנמרק לטביה איטליה 50

59 תרשים 11.0: אחוז בני הנוער )בנים( בגילאי 11 שמדד ה- BMI שלהם מראה על השמנת יתר, לפי מדינה מלטה יוון בולגריה קרואטיה מקדוניה איטליה פורטוגל וולס סלובניה אנגליה סקוטלנד פינלנד הונגריה איסלנד צ'כיה אסטוניה אוסטריה לטביה רוסיה גרמניה ספרד ישראל ארמניה רומניה שוודיה אוקראינה מולדובה אלבניה ליטא דנמרק 51

60 הממצאים המתייחסים לבנות בגיל 13 )תרשימים 14.1 ו ( מראים, כי בעוד בקטגוריית השמנת יתר ישראל נמצאת במקום ה- 11 עם שכיחות של 0.5%, הרי שבקטגוריית תת משקל ישראל נמצאת במקום ה- 12, עם שכיחות של 4.1%. תרשים 11.7: אחוז בנות-הנוער בגילאי 11 שמדד ה- BMI שלהן מראה על תת משקל, לפי מדינה וולס סקוטלנד אלבניה ארמניה אנגליה אוסטריה רוסיה אוקראינה רומניה בולגריה מולדובה ישראל מקדוניה צ'כיה ספרד שוודיה דנמרק גרמניה ליטא מלטה סלובניה פינלנד איסלנד איטליה יוון לטביה קרואטיה פורטוגל הונגריה אסטוניה 51

61 תרשים 11.8: אחוז בנות-הנוער בגילאי 11 שמדד ה- BMI שלהן מראה על השמנת יתר, לפי מדינה מלטה וולס יוון פורטוגל לטביה הונגריה ספרד איטליה אוסטריה אסטוניה איסלנד סקוטלנד סלובניה פינלנד בולגריה ארמניה מקדוניה ישראל גרמניה רוסיה שוודיה קרואטיה דנמרק אנגליה אוקראינה צ'כיה מולדובה ליטא רומניה אלבניה 50

62 הממצאים המתייחסים לבנים בגיל 15 )תרשימים 14.0 ו ( מראים, כי בעוד בקטגוריית השמנת יתר ישראל נמצאת במקום ה- 0 עם שכיחות של 1.5%, הרי שבקטגוריית תת משקל ישראל נמצאת במקום ה- 13, עם שכיחות של 4.0%. תרשים 11.9: אחוז בני הנוער )בנים( בגילאי 11 שמדד ה- BMI שלהם מראה על תת משקל, לפי מדינה אלבניה רוסיה אנגליה וולס מלטה ארמניה אוקראינה שוודיה הונגריה בולגריה מולדובה צ'כיה ישראל סקוטלנד ליטא פורטוגל רומניה לטביה אוסטריה דנמרק גרמניה יוון איסלנד איטליה אסטוניה מקדוניה סלובניה ספרד פינלנד קרואטיה 04

63 01 םישרת :11.11 זוחא רעונה ינב )םינב( יאליגב BMI-ה דדמש 11 לע הארמ םהלש,רתי תנמשה הנידמ יפל ןווי הטלמ סלוו הירגלוב הירגנוה הינבולס דנלסיא דנלניפ לארשי הינודקמ הינוטסא הילגנא דנלטוקס היטאורק היכ'צ הירטסוא הידווש הינמרג דרפס הילטיא הינמור היסור היבטל אטיל לגוטרופ קרמנד הינמרא הניארקוא הבודלומ הינבלא

64 הממצאים המתייחסים לבנות בגיל 15 )תרשימים ו ( מראים, כי בעוד בקטגוריית השמנת יתר ישראל נמצאת במקום ה- 11 עם שכיחות של 2.0%, הרי שבקטגוריית תת משקל ישראל נמצאת במקום ה- 5, עם שכיחות של 0.1%. תרשים 11.11: אחוז בנות-הנוער בגילאי 11 שמדד ה- BMI שלהן מראה על תת משקל, לפי מדינה אירלנד אלבניה אנגליה וולס ישראל סקוטלנד אוקראינה בלגיה )פלמית( אוסטריה ארמניה נורווגיה לוקסמבורג בלגיה )צרפתית( דנמרק בולגריה גרמניה הונגריה צרפת מולדובה הולנד מלטה רומניה צ'כיה סלובקיה שוויץ אסטוניה שוודיה מקדוניה רוסיה איסלנד פורטוגל קנדה ליטא איטליה ספרד פולין לטביה קרואטיה סלובניה יוון גרינלנד פינלנד 02

65 03 םישרת :11.12 זוחא רעונה-תונב יאליגב 11 BMI-ה דדמש לע הארמ ןהלש,רתי תנמשה יפל הנידמ הטלמ הדנק סלוו ןווי הירגלוב הילגנא דנלריא גרובמסקול דנלסיא דנלניפ דנלטוקס הינבולס הינודקמ דנלנירג הינוטסא היגלב )תיתפרצ( לארשי היבטל הינמרג הירגנוה הילטיא היטאורק לגוטרופ הידווש דרפס ןילופ היגלב )תימלפ( הינמור היקבולס היכ'צ אטיל הירטסוא היגוורונ תפרצ ץיווש קרמנד היסור דנלוה הבודלומ הינמרא הניארקוא הינבלא

66 אחוז הבני נוער )בנים( שאינדקס מסת הגוף שלהם מראה על השמנת יתר השמנת יתר לפי מדד BMI בישראל לאורך השנים הממצאים המתייחסים ל- BMI של בני נוער )בנים( לפי שנת סקר, מראים כי בכל הגילאים חלה עלייה ב- BMI משנת הסקר 2442 לשנת הסקר 2410, על אף שלא קיימת מגמה ברורה לאורך השנים. עוד ניתן לראות, כי בקרב בנים בני 11 קיים השיעור הגבוה ביותר של השמנת יתר )כ- 11%, לעומת כ- 1% בקרב בנים בני 13 ו- 15(. בקרב קבוצת גיל זו, נצפית מגמת עלייה בשנת הסקר הנוכחי ואילו בקבוצות הגיל האחרות נצפית ירידה בשנת הסקר הנוכחי. תרשים 11.11: אחוז בני הנוער )בנים( שאינדקס מסת הגוף שלהם מראה על השמנת יתר, לפי גיל ושנת סקר בני 15 שנה בני 13 שנה בני 11 שנה שנת סקר 00

67 אחוז התלמידות שאינדקס מסת הגוף שלהן מראה ל השמנת יתר הממצאים המתייחסים ל- BMI של בנות-נוער לפי שנת סקר, מראים כי בכל הגילאים חלה עלייה ב- BMI משנת הסקר 2442 לשנת הסקר 2410, על אף שלא קיימת מגמה ברורה לאורך השנים. מבנות בגיל 15. עוד עולה, כי בנות בגיל 11 מציגות את השיעור הגבוה ביותר של השמנת יתר )כ- 0% (, פי 2 תרשים 11.12: אחוז בנות-הנוער שאינדקס מסת הגוף שלהן מראה על השמנת יתר, לפי גיל ושנת סקר בנות 15 שנה בנות 13 שנה בנות 11 שנה שנת סקר 05

68 ניתוח קשרים עד כה הוצגו נתונים תיאוריים של מדדי תדירות פעילות גופנית, כוונות התנהגותיות בנוגע לפ"ג ומדדי משקל. כעת יוצגו ניתוחים סטטיסטיים מורכבים אשר יבחנו את הקשרים הבאים: קשר בין ביצוע פעילות גופנית לבין שימוש בסמים, אלכוהול, נרגילה ועישון. הקשר בין ביצוע פעילות גופנית לבין הישגים לימודיים. הקשר בין ביצוע פעילות גופנית לבין תסמינים פסיכוסומטיים ממצאים עיקריים לקשר שבין ביצוע פעילות גופנית לבין שימוש בסמים, אלכוהול, נרגילה ועישון בקרב בני נוער מן הממצאים עולה, כי בקרב בני נוער אשר במהלך 1 הימים האחרונים לא ביצעו פעילות גופנית שנמשכה בסיכום כולל לפחות 04 דקות ביום, בהשוואה לבני נוער אשר ביצעו פעילות גופנית שנמשכה בסיכום כולל לפחות 04 דקות ביום, ב- 0 ימים במהלך השבוע האחרון, ישנו סיכון של פי 1.3 לשימוש בנרגילה, פי 1.5 לעישון, פי 1.2 לשכרות, פי 2 לשתייה אביסה ופי 1.0 לשימוש בסמים )ראה תרשים.)11.1 בחלוקה למגדר )תרשים 11.2(: ניתן לראות כי בקרב הבנים, אי ביצוע פעילות גופנית מהווה גורם סיכון לשתייה אביסה ב- 34 ימים האחרונים )הסיכון עולה פי 2.3( ולעישון נרגילה אי פעם )הסיכון עולה פי 2( מהבנות. בחלוקה למגזר )תרשים 11.3(: ניתן לראות כי בקרב המגזר היהודי, אי ביצוע פעילות גופנית מהווה גורם סיכון לשתייה אביסה ב- 34 ימים האחרונים )הסיכון עולה פי 2.1( ולשימוש בסמים אי פעם )הסיכון עולה פי 1.1( לעומת המגזר הערבי. 00

69 OR* OR* תרשים 11.1: הקשר בין ביצוע פעילות גופנית לבין שימוש בסמים, אלכוהול, נרגילה ועישון לכלל המדגם שימוש בסמים אי פעם שתייה אביסה ב- 30 ימים האחרונים שתיית אלכוהול עד שכרות אי פעם עישון סיגריות אי פעם עישון נרגילה אי פעם הסיכון יחס להתנהגויות ביצעו שלא נבדקים עבור שונות סיכון פעילות גופנית, בהשוואה * לנבדקים שביצעו פעילות גופנית. תרשים 11.2: הקשר בין ביצוע פעילות גופנית לבין שימוש בסמים, אלכוהול, נרגילה ועישון, לפי מגדר בנות בנים שימוש בסמים אי פעם שתייה אביסה ב- 30 ימים האחרונים שתיית אלכוהול עד שכרות אי פעם עישון סיגריות אי פעם עישון נרגילה אי פעם הסיכון יחס להתנהגויות ביצעו שלא נבדקים עבור שונות סיכון פעילות גופנית, בהשוואה * לנבדקים שביצעו פעילות גופנית, לפי מגדר. 01

70 OR* תרשים 11.1: הקשר בין ביצוע פעילות גופנית לבין שימוש בסמים, אלכוהול, נרגילה ועישון, לפי מגזר מגזר יהודי מגזר ערבי שימוש בסמים אי פעם שתייה אביסה ב- 30 ימים האחרונים שתיית אלכוהול עד שכרות אי פעם עישון סיגריות אי פעם עישון נרגילה אי פעם ביצעו שלא נבדקים פעילות גופנית, בהשוואה * יחס הסיכון להתנהגויות סיכון שונות עבור לנבדקים שביצעו פעילות גופנית, לפי מגזר. קשר בין ביצוע פעילות גופנית לבין הישגים לימודיים הממצאים מראים, כי בקרב בני נוער אשר במהלך 1 הימים האחרונים לא ביצעו פעילות גופנית שנמשכה, בסיכום כולל, לפחות 04 דקות ביום, בהשוואה לבני נוער אשר ביצעו פעילות גופנית שנמשכה, בסיכום כולל, לפחות 04 דקות ביום, ב- 0 ימים במהלך השבוע האחרון, ישנו סיכון פי 2.2 ל- 3 נכשלים ומעלה בתעודה. אוכלוסיות הסיכון לכך הם בנים ונבדקים מהמגזר הערבי )ראה תרשים 12.1(. בחלוקה למגדר: ניתן לראות, כי אי ביצוע פעילות גופנית מהווה גורם סיכון חזק יותר לשלושה ומעלה מקצועות בהם נכשלו הנבדקים בתעודה האחרונה בקרב הבנים )עלייה של פי 2.0 בסיכון( מאשר בקרב הבנות )עלייה של פי 1.1 בסיכון(. בחלוקה למגזר: ניתן לראות, כי אי ביצוע פעילות גופנית מהווה גורם סיכון חזק יותר לשלושה ומעלה מקצועות בהם נכשלו הנבדקים בתעודה האחרונה בקרב המגזר הערבי )עלייה של פי 2.0 בסיכון( מאשר בקרב המגזר היהודי )עלייה של פי 1.3 בסיכון(. 01

71 OR* תרשים 12.1: אי קשר בין ביצוע פעילות גופנית לבין הישגים לימודיים עבור כלל הנבדקים, ובחלוקה לפי מגדר ומגזר שלושה ומעלה מקצועות בהם נכשל בתעודה האחרונה - מגזר יהודי שלושה ומעלה מקצועות בהם נכשל בתעודה האחרונה - מגזר ערבי שלושה ומעלה מקצועות בהם נכשל בתעודה האחרונה - בנות שלושה ומעלה מקצועות בהם נכשל בתעודה האחרונה - בנים שלושה ומעלה מקצועות בהם נכשל בתעודה האחרונה - כלל הנבדקים הסיכון יחס להישגים לימודיים ביצעו שלא נבדקים עבור פעילות גופנית, בהשוואה לנבדקים * שביצעו פעילות גופנית, עבור כלל הנבדקים, ולפי מגדר ומגזר. 00

72 הקשר בין ביצוע פעילות גופנית לבין תסמינים פסיכוסומטיים התסמינים הפסיכוסומאטיים עליהם נשאלו הנבדקים מורכבים מתסמינים נפשיים וגופניים. תסמינים נפשיים כוללים: 1. מצב רוח רע )מצוברח או מדוכא( בששת החודשים האחרונים. 2. כעס בששת החודשים האחרונים. 3. עצבנות בששת החודשים האחרונים. 0. קשיים להירדם או קשיי שינה בששת החודשים האחרונים. תסמינים גופניים כוללים: 1. כאב ראש בששת החודשים האחרונים. 2. כאב בטן בששת החודשים האחרונים. 3. כאב גב בששת החודשים האחרונים. 0. סחרחורת בששת החודשים האחרונים. מן הממצאים ניתן לראות, כי בקרב בני נוער אשר במהלך 1 הימים האחרונים לא ביצעו פעילות גופנית שנמשכה, בסיכום כולל לפחות 04 דקות ביום, בהשוואה לבני נוער אשר ביצעו פעילות גופנית שנמשכה בסיכום כולל לפחות 04 דקות ביום, ב- 0 ימים במהלך השבוע האחרון, ישנו סיכון של פי 3.0 לתסמין גופני אחד ומעלה מידי יום, וסיכון של פי 2.5 לתסמין נפשי אחד ומעלה מידי יום )ראה תרשים.)

73 OR* תרשים 11.1: קשר בין ביצוע פעילות גופנית לבין תסמינים פסיכוסומטיים תסמינים נפשיים מידי יום)לפחות תסמין אחד( תסמינים גופניים מידי יום )לפחות תסמין אחד( הסיכון יחס לתסמינים פסיכוסומטיים ביצעו שלא נבדקים עבור פעילות גופנית, בהשוואה * לנבדקים שביצעו פעילות גופנית. 11

74 סיכום ומסקנות ספרות המחקר עקבית בממצאיה המראים שלעיסוק בפעילות גופנית תרומה רבה לבריאות הפיזית ונפשית. ממצאי המחקר הנוכחי מראים, כי כ- 24% מבני הנוער מדווחים כי לא עסקו בפעילות גופנית בשבוע האחרון, זאת לעומת 11% שדיווחו כי עסקו בפעילות גופנית בכל יום לפחות ל- 04 דקות, כ- 23% עוסקים בפעילות גופנית מחוץ לשעות הלימודים לפחות 0 פעמים בשבוע ולפחות שעתיים בשבוע, ו- 20% העוסקים בכך לפחות 0 שעות בשבוע מחוץ לשעות הלימודים. בעוד כ- 14% מבני הנוער מדווחים כי אינם פעילים ואינם מעוניינים להיות פעילים גופנית, נראה כי כ- 11% מדווחים כי אינם פעילים אך מעוניינים להיות פעילים גופנית, וכ- 05% מדווחים כי הם פעילים גופנית אך מעוניינים להיות פעילים יותר. נתון זה מראה על מוטיבציה לפעילות גופנית שחשוב לבחון כיצד ניתן להוציאה מן הכוח אל הפועל. בנים מדווחים בשיעור גבוה יותר על עיסוק בפעילות גופנית בכל המדדים לעומת בנות, ואילו בנות מדווחות בשיעור גבוה יותר על כך שלא עסקו בפעילות גופנית בשבוע האחרון לעומת בנים. עוד עולה, כי בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי גבוה, מדווחים על פעילות גופנית בשכיחות גבוהה יותר לעומת בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, בכל המדדים. במקביל, בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, מדווחים בשכיחות גבוהה יותר על חוסר עיסוק בפעילות גופנית, לעומת בני נוער מן המעמד הגבוה. הקשר בין פעילות גופנית ומשקל ידוע ונחקר. במסגרת המחקר הנוכחי נמצא שכ- 0% מבני הנוער נמצאים בהשמנת יתר. בכל שכבות הגיל ובשני המגזרים, בנים בעלי שכיחות גבוהה יותר של השמנת יתר )כ- 0% ( לעומת בנות )כ- 2% (. עם זאת, אחוז הבני נוער הנמצאים בהשמנת יתר, גבוה יותר במגזר הערבי )כ- 0% ( לעומת המגזר היהודי )כ- 3% (, בקרב בנים ובנות. ממצאים אלו מחזקים את הצורך בעידוד פעילות גופנית והעלאת המודעות לתזונה נבונה. הניתוחים הסטטיסטיים המעמיקים מחזקים את העולה נוכח הסיכון הגובר בקרב בני נוער שלא מבצעים פעילות גופנית שנמשכה בסיכום כולל, לפחות 04 דקות ביום לשימוש בנרגילה, עישון, אלכוהול וסמים, להצגת הישגים אקדמיים שליליים, ולהצגת תסמינים פיזיים ונפשיים, זאת לעומת עמיתיהם אשר כן מבצעים פעילות גופנים של 04 דקות ליום, מידי יום. אישוש מחקרי זה מעלה את הצורך בשימת דגש על עידוד בני הנוער לביצוע פעילות גופנית. 12

75 רשימת מקורות לפרק זה גרינברגר, ל., בן בשט, ו. )2440(. תפיסת דימוי עצמי, דימוי גוף, הרגלי פעילות גופנית ותזונה בקרב מתבגרות. בתנועה: כתב-עת למדעי החינוך הגופני והספורט. גיליון 1, כרך ט', Hallal, P.C., Victora, C.G., Azevedo, R.M. & Wells, J.C.K. (2006). Adolescent Physical Activity and Health. A systematic review. Sports Medicine, 36, Kaigang, L., Iannotti, R.J., Haynie, D.L., Perlus, J.G., & Simons-Morton, B.G. (2014). Motivation and planning as mediators of the relation between social support and physical activity among U.S. adolescents: A nationally representative study. International Journal of Behavioral Nutrition and Physical Activity, 11,

76 פרק מניעים 3: וחסמים לעיסוק בפעילות גופנית 10

77 פרק 1: מניעים וחסמים לעיסוק בפעילות גופנית מבוא מוטיבציה הינה חיונית כדי לקיים פעילות כלשהי, ובתוך כך גם פעילות גופנית. כאשר מדובר בפעילות גופנית יש מגוון גורמי הנעה, ביניהם ההורים והחברים. אלו נמצאו כגורמים משמעותיים ביותר להסבר מעורבות בפעילות גופנית. גורמים נוספים עשויים להיות פנימיים, דהיינו צורך אוטונומי להישג, עמידה באתגר, השגת סיפוק מעשייה ועוד. מאידך, הגורמים למעורבות בפעילות גופנית יכולים להיות חיצוניים כמו השגת חיזוק חיובי מהסביבה 2005( Dahn,.)Kaigang et al., 2014; Penedo & נמצא, כי מתבגרים המראים יכולת תכנון והתכוונות למעורבות בפעילות גופנית גם מציגים התנהגויות רבות יותר של פעילות גופנית. יתרה מכך, מוטיבציה פנימית, עידוד מההורים ומעורבות קבוצת השווים בפעילות גופנית, קשורים ביכולת תכנון והתכוונות למעורבות בפעילות גופנית )2014 al.,.)kaigang et מדדי מניעים לעיסוק בפעילות גופנית 1. בני נוער שדיווחו שביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי ליהנות מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם 2. בני נוער שדיווחו שביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיות טוב בספורט- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם 3. בני נוער שדיווחו שביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לנצח- מהווה סיבה חשובה/ חשובה מאד עבורם 0. בני נוער שדיווחו שביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לרכוש חברים חדשים- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם 5. בני נוער שדיווחו שביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לשפר את הבריאות- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם 0. בני נוער שדיווחו שביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיפגש עם חברים- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם 1. בני נוער שדיווחו שביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיכנס לכושר- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם 1. בני נוער שדיווחו שביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיראות טוב- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם 0. בני נוער שדיווחו שביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי ליהנות מהתחושה של תפעול הגוף- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם 14. בני נוער שדיווחו שביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לרצות את הוריהם- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם 15

78 11. בני נוער שדיווחו שביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיות מגניב -)cool( מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם 12. בני נוער שדיווחו שביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לשלוט במשקל שלהם- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם 13. בני נוער שדיווחו שביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כי זה מרגש- מהווה סיבה חשובה/ חשובה מאד עבורם 10. בני נוער שדיווחו שביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי שלא ישעמם- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם מדדי מוטיבציה לעיסוק בפעילות גופנית בני נוער שדיווחו שהדבר שיעודד אותם לבצע פעילות גופנית במהלך היום-יום הוא חברים שמבצעים את אותה פעילות גופנית בני נוער שדיווחו שהדבר שיעודד אותם לבצע פעילות גופנית במהלך היום-יום הוא חוגים של פעילות גופנית הקרובים לביתם בני נוער שדיווחו שהדבר שיעודד אותם לבצע פעילות גופנית במהלך היום-יום הוא שהוריהם יעודדו אותם לכך בני נוער שדיווחו שהדבר שיעודד אותם לבצע פעילות גופנית במהלך היום-יום הוא מסלולים או מתקנים מסודרים בקרבת ביתם מדדי חסמים לביצוע פעילות גופנית בני נוער שדיווחו שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שהמדריך עזב/החוג נסגר בני נוער שדיווחו שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שההורים לא יכלו לשלם על החוג/פעילות בני נוער שדיווחו שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שהחוג/פעילות היו רחוקים ממקום המגורים בני נוער שדיווחו שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו עקב פציעה בני נוער שדיווחו שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שלא נהנו בני נוער שדיווחו שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שלא היו להם שם חברים בני נוער שדיווחו שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שלא היה להם זמן

79 ממצאים עיקריים מניעים לעיסוק בפעילות גופנית להלן יוצגו הסיבות השונות שבגינם מבצעים בני נוער פעילות גופנית לפי סדר השכיחות, כאשר הסיבה השכיחה ביותר תוצג ראשונה, והסיבה עם השכיחות הנמוכה ביותר תוצג אחרונה. נמצא, שכ- 05% מבני הנוער מדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לשפר את הבריאות מהווה סיבה חשובה/חשובה מאוד עבורם )ראה לוח 1(. הבדלים בין מגזר, גיל ומגדר אינם משמעותיים. יחד עם זאת, ניתן לראות נטייה קלה לדיווח זה בקרב בנות ובקרב בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי גבוה. לוח 1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לשפר את הבריאות- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי כיתה ו' ח' י' י"א-י"ב ממלכתי חילוני בנות בנים ממלכתי דתי בנות בנים מגזר ערבי בנות בנים בנים כל המדגם בנות סוציו' נמוך , , , , , , סוציו' גבוה משיבים תרשים 1.1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לשפר את הבריאות- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגדר וכיתה 11

80 תרשים 1.2: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לשפר את הבריאות- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר וכיתה תרשים 1.1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לשפר את הבריאות- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי 100 סוציו-אקונומי נמוך סוציו-אקונומי גבוה סה "כ בנות בנים 11

81 כ) תרשים 1.2: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לשפר את הבריאות- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי 100 סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני תרשים 1.1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לשפר את הבריאות- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר, מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי נמוך סוציו-אקונומי גבוה בנים בנות בנים בנות בנים בנות מגזר חילוני מגזר דתי מגזר ערבי רוב בני הנוער )כ- 00% ( מדווחים שביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיכנס לכושר מהווה סיבה חשובה/חשובה מאוד. מתוך העולה בלוח 2 ניתן לראות, כי בנות מדווחות על סיבה זו בשכיחות גבוהה יותר מבנים בכל שכבות הגיל ובכל המגזרים, מלבד במגזר הממלכתי דתי. הפער בשכיחות הדיווחים בין בנים ובנות גדול בכיתות י' מהבנות( )ראה תרשים 2.1(. -03% מהבנים לעומת 00% מהבנות( וי"א-י"ב )כ- 05% מהבנים לעומת 01% 10

82 עוד ניתן לראות, כי פער זה בין בנים ובנות משמעותי יותר במגזר הערבי לעומת המגזר היהודי-חילוני ודתי. נראה, כי ההבדלים בין בנים ובנות ניכרים גם בחלוקה בין מעמד סוציו-אקונומי נמוך וגבוה, כך שבנות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך מדווחות בשכיחות רבה יותר )כ- 05% ( על פנייה לפעילות גופנית לצורך כניסה לכושר כסיבה חשובה/חשובה מאוד מבנים )כ- 01% (, וכך גם בנות ממעמד סוציו-אקונומי גבוה מדווחות בשכיחות רבה יותר )כ- 00% ( על פנייה לפעילות גופנית לצורך כניסה לכושר כסיבה חשובה/חשובה מאוד מבנים )כ- 00% (. ממצא זה עקבי בכל המגזרים, כפי המפורט בתרשים 2.5. לוח 2: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיכנס לכושר- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי כיתה ו' ח' י' י"א-י"ב סוציו' נמוך סוציו' גבוה משיבים בנים כל המדגם בנות ,767 2,007 1,760 מגזר ערבי בנות בנים , ממלכתי דתי בנות בנים ממלכתי חילוני בנות בנים ,114 1, תרשים 2.1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיכנס לכושר- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגדר וכיתה 14

83 תרשים 2.2: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיכנס לכושר- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר וכיתה תרשים 2.1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיכנס לכושר- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי 100 סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך סה "כ בנות בנים 11

84 תרשים 2.2: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיכנס לכושר- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי נמוך סוציו-אקונומי גבוה מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני תרשים 2.1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיכנס לכושר- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר, מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך בנות בנים בנות בנים בנות בנים מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני ניתן לראות בלוח 3, כי כ- 02% מבני הנוער פעילים גופנית בשעות הפנאי כדי ליהנות. נראה, כי בני נוער המגיעים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה מדווחים מעט יותר )כ- 00% ( על השתתפות בפעילות גופנית לצורכי הנאה לעומת בני נוער המגיעים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך )כ- 01% (. 12

85 לוח 1: אחוז בני נוער שמדווחים כי מבצעים פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי ליהנות, לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי כיתה ו' ח' י' י"א-י"ב ממלכתי חילוני בנות בנים ממלכתי דתי בנות בנים מגזר ערבי בנות בנים בנים כל המדגם בנות סוציו' נמוך , , , , , , סוציו' גבוה משיבים תרשים 1.1. אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי ליהנות- מהווה סיבה חשובה/ חשובה מאד עבורם, לפי מגדר וכיתה 13

86 תרשים 1.2. אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי ליהנות- מהווה סיבה חשובה/ חשובה מאד עבורם, לפי מגזר וכיתה תרשים 1.1. אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי ליהנות- מהווה סיבה חשובה/ חשובה מאד עבורם, לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי 100 סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך סה "כ בנות בנים 10

87 תרשים 1.2. אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי ליהנות- מהווה סיבה חשובה/ חשובה מאד עבורם, לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי 100 סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני תרשים 1.1. אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי ליהנות- מהווה סיבה חשובה/ חשובה מאד עבורם, לפי מגזר, מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך בנות בנים בנות בנים בנות בנים מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני לוח 0 מראה שכ- 04% מבני הנוער מדווחים שביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להראות טוב מהווה סיבה חשובה/חשובה מאוד עבורם. דיווח זה שכיח יותר במגזר היהודי-חילוני )כ- 02% ( לעומת המגזר היהודי-דתי )כ- 10% ( ובמגזר הערבי )כ- 11% (. 15

88 עוד ניתן לראות בכל המגזרים, שבקרב בני הנוער ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, בנות נוטות לדווח על המניע להראות טוב בשכיחות גבוהה יותר )כ- 03% ( לעומת בנים )כ- 11% (. מעניין לראות, כי בקרב בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי גבוה, המגמה מתהפכת ובנים מדווחים על כך בשיעור גבוה יותר. זאת מלבד במגזר הממלכתי דתי, שם נמצא פער של כ- 21% בין בנים לבנות, כאשר בנות מדווחות על כך בשיעור גבוה משמעותית מבנים )כ- 01% וכ- 10%, בהתאמה(. לוח 2: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיראות טוב- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי כל המדגם בנות בנים ,743 1,994 1,749 מגזר ערבי בנות בנים , ממלכתי דתי בנות בנים ממלכתי חילוני בנות בנים ,103 1, כיתה ו' ח' י' י"א-י"ב סוציו' נמוך סוציו' גבוה משיבים תרשים 2.1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיראות טוב- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגדר וכיתה 10

89 תרשים 2.2: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיראות טוב- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר וכיתה תרשים 2.1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיראות טוב- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך סה "כ בנות בנים 11

90 תרשים 2.2: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיראות טוב- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני תרשים 2.1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיראות טוב- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר, מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי נמוך סוציו-אקונומי גבוה בנות בנים בנות בנים בנות בנים מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני נמצא, שכ- 10% מבני הנוער מדווחים שביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי ליהנות מהתחושה של תפעול הגוף מהווה סיבה חשובה/חשובה מאוד עבורם. במגזר היהודי-חילוני הפערים בין שכבות הגיל ובין המינים אינו משמעותי )ראה לוח 5(. לעומת זאת, בקרב המגזר היהודי-דתי והערבי, הפערים בין המינים גדולים יותר, אך לא עקביים לאורך שכבות הגיל. עוד ניתן להבחין, כי בני נוער בכל המגזרים משכבה סוציו-אקונומית נמוכה, בשכיחות נמוכה יותר )11%( לעומת בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי גבוה )כ- 01% (. מדווחים על מניע זה 11

91 לוח 1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי ליהנות מהתחושה של תפעול הגוף- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי בנים כל המדגם בנות ,731 1,993 1,738 מגזר ערבי בנות בנים , ממלכתי דתי בנות בנים ממלכתי חילוני בנות בנים ,102 1, כיתה ו' ח' י' י"א-י"ב סוציו' נמוך סוציו' גבוה משיבים תרשים 1.1 א: חוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי ליהנות מהתחושה של תפעול הגוף- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגדר וכיתה תרשים 1.2 א: חוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי ליהנות מהתחושה של תפעול הגוף- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר וכיתה 10

92 תרשים 1.1 א: חוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי ליהנות מהתחושה של תפעול הגוף- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך סה "כ בנות בנים תרשים 1.2 א: חוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי ליהנות מהתחושה של תפעול הגוף- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני 04

93 תרשים 1.5 א: חוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי ליהנות מהתחושה של תפעול הגוף- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר, מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי נמוך סוציו-אקונומי גבוה בנות בנים בנות בנים בנות בנים מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני בלוח 0 ניתן לראות, שכ- 11% מבני הנוער מדווחים שביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיות טוב בספורט מהווה סיבה חשובה/חשובה מאוד עבורם. במגזר היהודי-חילוני והיהודי-דתי, בנים מדווחים על ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיות טוב בספורט יותר מאשר בנות במגזרם בכל שכבות הגיל. מגמה זו אינה אחידה בקרב בני הנוער מן המגזר הערבי. לוח 0: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיות טוב בספורט- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי כיתה ו' ח' י' י"א-י"ב ממלכתי חילוני בנות בנים ממלכתי דתי בנות בנים מגזר ערבי בנות בנים בנים כל המדגם בנות סוציו' נמוך , , , , , , סוציו' גבוה משיבים 01

94 תרשים 0.1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיות טוב בספורט- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגדר וכיתה תרשים 0.2: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיות טוב בספורט- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר וכיתה 02

95 תרשים 0.1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיות טוב בספורט- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך סה "כ בנות בנים תרשים 0.2: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיות טוב בספורט- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני 03

96 תרשים 0.1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיות טוב בספורט- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר, מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך בנות בנים בנות בנים בנות בנים מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני לוח 1 מראה, שכ- 15% מבני הנוער מדווחים שביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לשלוט במשקל גופם מהווה סיבה חשובה/חשובה מאוד עבורם. כפי העולה מתוך תרשים 1.1, סיבה זו מדווחת בשכיחות גבוהה יותר בקרב הבנות בכל שכבות הגיל והמגזרים, לעומת הבנים. עוד נמצא, כי בני הנוער מן המגזר היהודי-דתי מדווחים על כך בשכיחות נמוכה יותר )כ- 14% ( לעומת בני נוער מן המגזר היהודי-חילוני )כ- 15% ( ובני נוער מהמגזר הערבי )כ- 11% ( )ראה תרשים 1.2(. לוח 7: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לשלוט במשקל שלהם- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי כיתה ו' ח' י' י"א-י"ב סוציו' נמוך בנים כל המדגם בנות מגזר ערבי בנות בנים ממלכתי דתי בנות בנים ממלכתי חילוני בנות בנים סוציו' גבוה , , , , , , משיבים 00

97 תרשים 7.1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לשלוט במשקל שלהם- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגדר וכיתה תרשים 7.2: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לשלוט במשקל שלהם- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר וכיתה 05

98 תרשים 7.1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לשלוט במשקל שלהם- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך סה "כ בנות בנים תרשים 7.2: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לשלוט במשקל שלהם- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני 00

99 תרשים 7.1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לשלוט במשקל שלהם- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר, מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך בנות בנים בנות בנים בנות בנים מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני נראה, כי 10% מבין בני הנוער מדווחים שביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיפגש עם חברים מהווה סיבה חשובה/חשובה מאוד עבורם. מן העולה בלוח 1 ניתן לראות, כי בנים מדווחים על כך בשכיחות גבוהה יותר מבנות בכל המגזרים ובכל שכבות הגיל )למעט במגזר היהודי-חילוני בכיתות י"א-י"ב(. בתרשים 1.1 ניתן לראות, כי שיעור הדיווח על כך בקרב בנים בכיתות ו' עומד על כ- 13% לעומת כ- 13% מהבנות; כ- 14% מהבנים בכיתות ח' לעומת כ- 10% מהבנות; כ- 10% מהבנים בכיתות י' לעומת 10% מהבנות; וכ- 14% מהבנים בכיתות י"א-י"ב לעומת כ- 10% מהבנות. עוד עולה באופן עקבי בכל שכבות הגיל הנבדקות, כי במגזר הערבי הדיווח על ביצוע פעילות גופנית כדי להיפגש עם חברים גבוה יותר )כ- 11% ( לעומת המגזר היהודי חילוני )כ- 11% ( והדתי )כ- 13% (. בנוסף, בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי נמוך מדווחים על כך בשכיחות נמוכה יותר לעומת בני נוער ממעמד סוציו- אקונומי גבוה, באופן עקבי בכל המגזרים. 01

100 לוח 8: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיפגש עם חברים- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי כיתה ו' ח' י' י"א-י"ב סוציו' נמוך סוציו' גבוה משיבים בנים כל המדגם בנות ,738 1,996 1,742 מגזר ערבי בנות בנים , ממלכתי דתי בנות בנים ממלכתי חילוני בנות בנים ,099 1, תרשים 8.1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיפגש עם חברים- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגדר וכיתה תרשים 8.2: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיפגש עם חברים- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר וכיתה 01

101 תרשים 8.1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיפגש עם חברים- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך סה "כ בנות בנים תרשים 8.2: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיפגש עם חברים- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני 00

102 תרשים 8.1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיפגש עם חברים- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר, מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך בנות בנים בנות בנים בנות בנים מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני מתוך הנתונים עולה, כי כ- 11% מבני הנוער מדווחים שביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי שלא ישעמם להם מהווה סיבה חשובה/חשובה מאוד עבורם )ראה לוח 0(. סיבה זו מדווחת בשכיחות גבוהה יותר בקרב בנים בכל שכבות הגיל והמגזרים )כ- 15% (, לעומת הבנות )כ- 01% (. ממצא זה הינו עקבי בכל שכבות הגיל בקרב בני נוער מן המגזר היהודי-חילוני והדתי. במגזר הערבי מגמה זו הפוכה. עוד ניתן לראות, כי סיבה זו מדווחת בשכיחות גבוהה יותר בקרב בני נוער מהמגזר הערבי )כ- 11% ( על פני בני נוער מהמגזר היהודי-חילוני )כ-- 01% ( והדתי )כ- 51% (. בתרשים 0.2 ניתן לראות את עקביות ממצא זה לאורך כל שכבות הגיל הנבדקות במחקר. לוח 9: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי שלא ישעמם- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי כיתה ו' ח' י' י"א-י"ב סוציו' נמוך בנים כל המדגם בנות מגזר ערבי בנות בנים ממלכתי דתי בנות בנים ממלכתי חילוני בנות בנים סוציו' גבוה , , , , , , משיבים 144

103 תרשים 9.1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי שלא ישעמם- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגדר וכיתה תרשים 9.2: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי שלא ישעמם- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר וכיתה תרשים 9.1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי שלא ישעמם- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך סה "כ בנות בנים 141

104 תרשים 9.2: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי שלא ישעמם- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני תרשים 9.1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי שלא ישעמם- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר, מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך בנות בנים בנות בנים בנות בנים מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני 142

105 בלוח 14 ניתן לראות, שכ- 01% מבני הנוער מדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לנצח מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם. מניע הניצחון לביצוע פעילות גופנית שכיח בקרב בנים יותר מאשר בנות בכל המגזרים. למעמד סוציו-אקונומי יש השפעה שונה במגזרים שונים, למשל: במגזר היהודי-חילוני נראה כי בנים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך מדווחים על כך בשכיחות נמוכה יותר )כ- 05% ( לעומת אלו ממעמד סוציו-אקונומי גבוה )כ- 10% (. מגמה זו נצפית גם בקרב בנים במגזר הערבי. מגמה זו הפוכה במגזר היהודי- דתי, שם בנים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך מדווחים על כך בשכיחות גבוהה יותר )כ- 00% (, לעומת אלו ממעמד סוציו-אקונומי גבוה )כ- 00% (. כפי העולה מתרשים 14.2, מבין המגזרים, ניתן לראות כי בני נוער מהמגזר הערבי מדווחים על כך בשכיחות הגבוהה ביותר )כ- 13% (, זאת לעומת המגזר היהודי-חילוני )כ- 03% ( והדתי )כ- 04% (, באופן עקבי בכל שכבות הגיל. לוח 11: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לנצח- מהווה סיבה חשובה/ חשובה מאד עבורם, לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי כל המדגם בנות בנים ,774 2,017 1,757 מגזר ערבי בנות בנים , ממלכתי דתי בנות בנים ממלכתי חילוני בנות בנים ,114 1, כיתה ו' ח' י' י"א-י"ב סוציו' נמוך סוציו' גבוה משיבים תרשים 11.1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לנצח- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגדר וכיתה 143

106 תרשים 11.2: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לנצח- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר וכיתה תרשים 11.1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לנצח- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך סה "כ בנות בנים 140

107 תרשים 11.2: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לנצח- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני תרשים 11.1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לנצח- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר, מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך בנות בנים בנות בנים בנות בנים מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני ניתן לראות בלוח 11, שכ- 00% מבני הנוער מדווחים שביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לרכוש חברים חדשים מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם. עוד נראה, שבני נוער המגיעים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, מדווחים על כך בשכיחות נמוכה יותר )כ- 00% ( לעומת בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי גבוה )כ- 01% (. מגמה זו נצפית בכל המגזרים ובפער המשמעותי ביותר במגזר היהודי-חילוני )כ- 51% מסוציו-אקונומי נמוך לעומת כ- 00% מסוציו-אקונומי גבוה(. 145

108 בתרשים 11.1 ניתן לראות באופן ברור, כי בנים בכל הכיתות )כ- 10% - כיתה ו'; כ- 11% - כיתה ח'; כ- 11% - כיתה י'; כ- 14% - כיתה י"א-י"ב(, מדווחים על כך בשכיחות גבוהה יותר לעומת בנות )כ- 02% - כיתה ו'; כ- 01% - כיתה ח'; - 51% כיתה י'; כ- 01% כיתה י"א-י"ב(. עוד ניתן לראות בתרשים 11.2, כי בני נוער מן המגזר הערבי מדווחים בשכיחות הגבוהה ביותר )כ- 12% ( על השתתפות בפעילות גופנית לצורך רכישת חברים חדשים לעומת המגזר היהודי חילוני )כ- 02% ( והדתי )53%(. לוח 11: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לרכוש חברים חדשים- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי כיתה ו' ח' י' י"א-י"ב ממלכתי חילוני בנות בנים ממלכתי דתי בנות בנים מגזר ערבי בנות בנים בנים כל המדגם בנות , , , , , , סוציו' נמוך סוציו' גבוה משיבים תרשים 11.1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לרכוש חברים חדשים- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגדר וכיתה 140

109 תרשים 11.2: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לרכוש חברים חדשים- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר וכיתה תרשים 11.1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לרכוש חברים חדשים- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך סה "כ בנות בנים תרשים 11.2: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לרכוש חברים חדשים- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני 141

110 תרשים 11.1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לרכוש חברים חדשים- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר, מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך בנות בנים בנות בנים בנות בנים מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני נמצא, ש- 03% מבני הנוער מדווחים שביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כי זה מרגש, מהווה סיבה חשובה/חשובה מאוד עבורם, כפי הנראה בלוח 12. מתוך העולה בתרשים 12.1, סיבה זו מדווחת בשכיחות גבוהה יותר בקרב בנים בכל שכבות הגיל והמגזרים )כ- 01% (, לעומת בנות )כ- 51% (. ממצא זה הינו עקבי בכל שכבות הגיל בקרב בני נוער מן המגזר היהודי-חילוני והדתי. עוד ניתן לראות, כי סיבה זו מדווחת בשכיחות גבוהה יותר בקרב בני נוער מהמגזר הערבי )כ- 10% ( על פני בני נוער מהמגזר היהודי-חילוני )כ- 50% ( והדתי )כ- 02% (. בתרשים 12.2 ניתן לראות את עקביות ממצא זה לאורך כל שכבות הגיל הנבדקות במחקר. לוח 12: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כי זה מרגש- מהווה סיבה חשובה/ חשובה מאד עבורם, לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי כיתה ו' ח' י' י"א-י"ב סוציו' נמוך סוציו' גבוה משיבים כל המדגם בנות בנים ,729 1,992 1,737 מגזר ערבי בנות בנים , ממלכתי דתי בנות בנים ממלכתי חילוני בנות בנים ,092 1,

111 תרשים 12.1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כי זה מרגש- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגדר וכיתה תרשים 12.2: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כי זה מרגש- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר וכיתה תרשים 12.1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כי זה מרגש- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך סה "כ בנות בנים 140

112 תרשים 12.2: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כי זה מרגש- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני תרשים 12.1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כי זה מרגש- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר, מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך בנות בנים בנות בנים בנות בנים מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני מלוח 13 עולה, כי כ- 52% מבני הנוער מדווחים שביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לרצות את הוריהם, מהווה סיבה חשובה/חשובה מאוד עבורם. מניע זה מדווח בשכיחות גבוהה יותר בקרב בני נוער בכיתות ו' בכל המגזרים וכן יותר בקרב בנים לעומת בנות )ראה תרשים 13.1(. בתרשים 13.2 ניתן לראות פער משמעותי בדיווח מניע זה כסיבה לפעילות גופנית בין המגזרים השונים: במגזר הערבי כ- 14% מבני הנוער מדווחים שביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לרצות את הוריהם מהווה סיבה חשובה/חשובה מאוד עבורם לעומת כ- 00% מבני הנוער במגזר היהודי-דתי וכ- 01% מבני הנוער במגזר היהודי-חילוני. 114

113 לוח 11: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לרצות את הוריהם- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי כיתה ו' ח' י' י"א-י"ב ממלכתי חילוני בנות בנים ממלכתי דתי בנות בנים מגזר ערבי בנות בנים בנים כל המדגם בנות , , , , , , סוציו' נמוך סוציו' גבוה משיבים תרשים 11.1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לרצות את הוריהם- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגדר וכיתה 111

114 תרשים 11.2: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לרצות את הוריהם- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר וכיתה תרשים 11.1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לרצות את הוריהם- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך סה "כ בנות בנים 112

115 תרשים 11.2: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לרצות את הוריהם- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני תרשים 11.1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי לרצות את הוריהם- מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר, מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך בנות בנים בנות בנים בנות בנים מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני נמצא, שכ- 00% מבני הנוער מדווחים שביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיות מגניב מהווה סיבה חשובה/חשובה מאוד עבורם. סיבה זו מדווחת בשיעור גבוה יותר בקרב בני נוער בכיתות ו' בכל המגזרים וכן יותר בקרב בנים לעומת בנות )ראה תרשים 10.1(. בתרשים 10.2 ניתן לראות פער משמעותי בדיווח מניע זה כסיבה לפעילות גופנית בין המגזרים השונים: במגזר הערבי כ- 11% מבני הנוער מדווחים שביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיות מגניב מהווה סיבה חשובה/חשובה מאוד עבורם לעומת כ- 33% מבני הנוער במגזר היהודי-דתי וכ- 35% מבני הנוער במגזר היהודי-חילוני. 113

116 לוח 12: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיות מגניב -)cool( מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי כיתה ו' ח' י' י"א-י"ב סוציו' נמוך סוציו' גבוה בנים כל המדגם בנות מגזר ערבי בנות בנים ממלכתי דתי בנות בנים ממלכתי חילוני בנות בנים , , , , , , משיבים תרשים 12.1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיות מגניב -)cool( מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגדר וכיתה תרשים 12.2: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיות מגניב -)cool( מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר וכיתה 110

117 תרשים 12.1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיות מגניב -)cool( מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך סה "כ בנות בנים תרשים 12.2: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיות מגניב -)cool( מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני 115

118 כ) תרשים 12.1: אחוז בני נוער שמדווחים כי ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי כדי להיות מגניב -)cool( מהווה סיבה חשובה/חשובה מאד עבורם, לפי מגזר, מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך בנות בנים בנות בנים בנות בנים מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני מוטיבציה לעיסוק בפעילות גופנית נראה, כי כ- 55% בלבד מבני הנוער מדווחים שהדבר שיעודד אותם לבצע פעילות גופנית במהלך היום-יום הוא חברים שמבצעים את אותה הפעילות הגופנית )ראה לוח 15(. ניתן להבחין בתרשים 15.2 שסיבה זו מדווחת בשכיחות גבוהה יותר בקרב בני נוער מן המגזר היהודי-חילוני )כ- 50% (, לעומת בני נוער מהמגזר היהודי-דתי -52%( ומהמגזר הערבי )כ- 01% ( בכל שכבות הגיל הנבדקות. עד נמצא כי בנות בכיתות ו', ח' ו- י' מדווחות על סיבה זו בשכיחות גבוהה יותר לעומת בנים )תרשים 15.1(, כאשר בכיתות י"א-י"ב המגמה הפוכה. ממצא זה עקבי גם בחלוקה לפי מעמד סוציו-אקונומי )תרשים 15.3(. לוח 11: אחוז בני נוער שהדבר שיעודד אותם לבצע פעילות גופנית במהלך היום-יום הוא "חברים שמבצעים את אותה פעילות גופנית", לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי ו' ח' י' בנים ערבי בנות בנים כל המדגם בנות ממלכתי דתי בנות בנים ממלכתי חילוני בנות בנים י"א-י"ב סוציו' נמוך סוציו' גבוה , , , , משיבים 110

119 תרשים 11.1: אחוז בני נוער שהדבר שיעודד אותם לבצע פעילות גופנית במהלך היום-יום הוא "חברים שמבצעים את אותה פעילות גופנית", לפי מגדר וכיתה תרשים 11.2: אחוז בני נוער שהדבר שיעודד אותם לבצע פעילות גופנית במהלך היום-יום הוא "חברים שמבצעים את אותה פעילות גופנית", לפי מגזר וכיתה תרשים 11.1: אחוז בני נוער שהדבר שיעודד אותם לבצע פעילות גופנית במהלך היום-יום הוא "חברים שמבצעים את אותה פעילות גופנית", לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי 111

120 תרשים 11.2: אחוז בני נוער שהדבר שיעודד אותם לבצע פעילות גופנית במהלך היום-יום הוא "חברים שמבצעים את אותה פעילות גופנית", לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי תרשים 11.1: אחוז בני נוער שהדבר שיעודד אותם לבצע פעילות גופנית במהלך היום-יום הוא "חברים שמבצעים את אותה פעילות גופנית", לפי מגזר, מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך 20 0 בנות בנים בנות בנים בנות בנים מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני בלוח 10 ניתן לראות, שרק כ- 13% מבני הנוער מדווחים שהדבר שיעודד אותם לבצע פעילות גופנית במהלך היום-יום הוא חוגים של פעילות גופנית הקרובים לבית. נסיבה זו מדווחת בשיעור גבוה יותר בקרב בני נוער מן המגזר הערבי )כ- 15% (, לעומת בני נוער מהמגזר היהודי-דתי )כ- 11% ( ומהמגזר היהודי-חילוני )כ- 12%( בכל שכבות הגיל הנבדקות. עוד נמצא, כי בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי נמוך מדווחים על סיבה זו בשכיחות גבוהה יותר )כ- 10%( לעומת בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי גבוה )כ- 12% (, כאשר פער זה מקורו בעיקר באוכלוסיית הבנים; נמצא, כי בנים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך מדווחים על סיבה זו בשכיחות גבוהה יותר )כ- 10% ( לעומת בנים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה )כ- 0% ( )ראה תרשים 10.3(. 111

121 לוח 10: אחוז בני נוער שהדבר שיעודד אותם לבצע פעילות גופנית במהלך היום-יום הוא "חוגים של פעילות גופנית הקרובים לבית", לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי ו' ח' י' י"א-י"ב ממלכתי חילוני בנות בנים ממלכתי דתי בנות בנים בנים ערבי בנות בנים כל המדגם בנות סוציו' נמוך , , , , סוציו' גבוה משיבים תרשים 10.1: אחוז בני נוער שהדבר שיעודד אותם לבצע פעילות גופנית במהלך היום-יום הוא "חוגים של פעילות גופנית הקרובים לבית", לפי מגדר וכיתה 110

122 תרשים 10.2: אחוז בני נוער שהדבר שיעודד אותם לבצע פעילות גופנית במהלך היום-יום הוא "חוגים של פעילות גופנית הקרובים לבית", לפי מגזר וכיתה תרשים 10.1: אחוז בני נוער שהדבר שיעודד אותם לבצע פעילות גופנית במהלך היום-יום הוא "חוגים של פעילות גופנית הקרובים לבית", לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי 124

123 תרשים 10.2: אחוז בני נוער שהדבר שיעודד אותם לבצע פעילות גופנית במהלך היום-יום הוא "חוגים של פעילות גופנית הקרובים לבית", לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי תרשים 10.1: אחוז בני נוער שהדבר שיעודד אותם לבצע פעילות גופנית במהלך היום-יום הוא "חוגים של פעילות גופנית הקרובים לבית", לפי מגזר, מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך בנות בנים בנות בנים בנות בנים מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני לוח 11 מראה, שכ- 12% בלבד מבני הנוער מדווחים שהדבר שיעודד אותם לבצע פעילות גופנית במהלך היום-יום הוא שהוריהם יעודדו אותם. ניתן לראות כי סיבה זו שכיחה יותר בקרב בני נוער בכיתות ו' בכל המגזרים )כ- 0% במגזר היהודי-חילוני; כ- 11% במגזר היהודי-דתי; כ- 31% במגזר הערבי(. יתרה מזאת, סיבה זו מדווחת בשכיחות גבוהה יותר בצורה משמעותית בקרב בני נוער מן המגזר הערבי )כ- 20% ( לעומת בני נוער מהמגזר היהודי-דתי )כ- 1% ( והמגזר היהודי-חילוני )כ- 1% ( בכל שכבות הגיל הנבדקות )ראה תרשים.)11.2 ניתן לראות בתרשים 11.3, כי בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי נמוך מדווחים על סיבה זו בשכיחות גבוהה יותר )10%( לעומת בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי גבוה )כ- 14% (. 121

124 לוח 17: אחוז בני נוער שהדבר שיעודד אותם לבצע פעילות גופנית במהלך היום-יום הוא "שהוריהם יעודדו אותם", לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי ו' ח' י' י"א-י"ב ממלכתי חילוני בנות בנים ממלכתי דתי בנות בנים בנים ערבי בנות בנים כל המדגם בנות סוציו' נמוך , , , , סוציו' גבוה משיבים תרשים 17.1: אחוז בני נוער שהדבר שיעודד אותם לבצע פעילות גופנית במהלך היום-יום הוא "שהוריהם יעודדו אותם", לפי מגדר וכיתה תרשים 17.2: אחוז בני נוער שהדבר שיעודד אותם לבצע פעילות גופנית במהלך היום-יום הוא, "שהוריהם יעודדו אותם", לפי מגזר וכיתה 122

125 תרשים 17.1: אחוז בני נוער שהדבר שיעודד אותם לבצע פעילות גופנית במהלך היום-יום הוא, "שהוריהם יעודדו אותם", לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי תרשים 17.2: אחוז בני נוער שהדבר שיעודד אותם לבצע פעילות גופנית במהלך היום-יום הוא, "שהוריהם יעודדו אותם", לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי תרשים 17.1: אחוז בני נוער שהדבר שיעודד אותם לבצע פעילות גופנית במהלך היום-יום הוא, "שהוריהם יעודדו אותם", לפי מגזר, מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך בנות בנים בנות בנים בנות בנים מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני 123

126 רק כ- 13% מבני נוער מדווחים שהדבר שיעודד אותם לבצע פעילות גופנית במהלך היום-יום הוא מסלולים או מתקנים מסודרים בקרבת ביתם )ראה לוח 11(. סיבה זו מדווחת בשכיחות גבוהה יותר בקרב בני נוער מן המגזר היהודי-דתי )כ- 21% ( לעומת בני נוער מהמגזר היהודי-חילוני )כ- 13% ( והמגזר הערבי )כ- 1%( בכל שכבות הגיל הנבדקות. ניתן לראות, כי בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי נמוך מדווחים על כך בשכיחות גבוהה יותר )כ- 15% ( לעומת בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי גבוה )כ- 12% (. פער זה בולט במיוחד במגזר הערבי; כ- 12% לעומת כ- 5%. לוח 18: אחוז בני נוער שהדבר שיעודד אותם לבצע פעילות גופנית במהלך היום-יום הוא "מסלולים או מתקנים מסודרים בקרבת ביתם", לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי ו' ח' י' י"א-י"ב סוציו' נמוך סוציו' גבוה משיבים בנים ערבי בנות כל המדגם בנות בנים ,046 1,617 1,429 ממלכתי דתי בנות בנים ממלכתי חילוני בנות בנים , תרשים 18.1: אחוז בני נוער שהדבר שיעודד אותם לבצע פעילות גופנית במהלך היום-יום הוא "מסלולים או מתקנים מסודרים בקרבת ביתם", לפי מגדר וכיתה 120

127 תרשים 18.2: אחוז בני נוער שהדבר שיעודד אותם לבצע פעילות גופנית במהלך היום-יום הוא "מסלולים או מתקנים מסודרים בקרבת ביתם", לפי מגזר וכיתה תרשים 18.1: אחוז בני נוער שהדבר שיעודד אותם לבצע פעילות גופנית במהלך היום-יום הוא "מסלולים או מתקנים מסודרים בקרבת ביתם", לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי תרשים 18.2: אחוז בני נוער שהדבר שיעודד אותם לבצע פעילות גופנית במהלך היום-יום הוא "מסלולים או מתקנים מסודרים בקרבת ביתם", לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי 125

128 תרשים 18.1: אחוז בני נוער שהדבר שיעודד אותם לבצע פעילות גופנית במהלך היום-יום הוא "מסלולים או מתקנים מסודרים בקרבת ביתם", לפי מגזר, מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך בנות בנים בנות בנים בנות בנים מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני חסמים לביצוע פעילות גופנית רק כ- 11% מבני הנוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת, הפסיקו אותה בגלל שהמדריך עזב או שהחוג נסגר )ראה לוח 10(. סיבה זו מדווחת בשכיחות גבוהה יותר בקרב בני נוער מן המגזר הערבי )כ- 11% (, לעומת בני נוער מהמגזר היהודי-חילוני )כ- 1% ( ומהמגזר היהודי-דתי )כ- 14% ( בכל שכבות הגיל הנבדקות. עוד ניתן לראות, כי בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי נמוך מדווחים על כך בשכיחות גבוהה יותר )כ- 12%( לעומת בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי גבוה )כ- 14% (. לוח 19: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שהמדריך עזב/החוג נסגר, לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי כיתה ו' ח' י' י"א-י"ב סוציו' נמוך סוציו' גבוה בנים ערבי בנות בנים כל המדגם בנות ממלכתי דתי בנות בנים ממלכתי חילוני בנות בנים , , , , משיבים 120

129 תרשים 19.1: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שהמדריך עזב/החוג נסגר, לפי מגדר וכיתה תרשים 19.2: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שהמדריך עזב/החוג נסגר, לפי מגזר וכיתה 121

130 תרשים 19.1: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שהמדריך עזב/החוג נסגר, לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי תרשים 19.2: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שהמדריך עזב/החוג נסגר, לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי 121

131 כ) תרשים 19.1: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שהמדריך עזב/החוג נסגר, לפי מגזר, מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך בנות בנים בנות בנים בנות בנים מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני מן הממצאים עולה, כי כ- 0% בלבד מבני הנוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת, הפסיקו אותה בגלל שההורים לא יכלו לשלם על החוג )ראה לוח 24(. סיבה זו מדווחת בשכיחות גבוהה יותר בקרב בני נוער מן המגזר הערבי )כ- 0% (, לעומת בני נוער מהמגזר היהודי-חילוני ומהמגזר היהודי-דתי )כ- 0% ( )ראה תרשים.)24.2 ניתן לראות, כי בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי נמוך מדווחים על כך בשיעור גבוה פי -0%( 3 לעומת בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי גבוה )כ- 3% (, כאשר פער זה עקבי גם בתוך המגזרים השונים, אם כי בשיעורים שונים )ראה תרשים 24.0(. לוח 21: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שההורים לא יכלו לשלם על החוג/פעילות, לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי כיתה ו' ח' י' י"א-י"ב ממלכתי חילוני בנות בנים ממלכתי דתי בנות בנים בנים ערבי בנות בנים כל המדגם בנות , , , , סוציו' נמוך סוציו' גבוה משיבים 120

132 תרשים 21.1: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שההורים לא יכלו לשלם על החוג/פעילות, לפי מגדר וכיתה תרשים 21.2: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שההורים לא יכלו לשלם על החוג/פעילות, לפי מגזר וכיתה תרשים 21.1: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שההורים לא יכלו לשלם על החוג/פעילות, לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי 134

133 תרשים 21.2: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שההורים לא יכלו לשלם על החוג/פעילות, לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי תרשים 21.1: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שההורים לא יכלו לשלם על החוג/פעילות, לפי מגזר, מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך בנות בנים בנות בנים בנות בנים מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני בלוח 21 נמצא, שכ- 1% מבני הנוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת, הפסיקו אותה בגלל שהחוג היה רחוק ממקום מגוריהם. סיבה זו מדווחת בשכיחות גבוהה יותר בקרב בני נוער מן המגזר הערבי )כ- 0% (, לעומת בני נוער מהמגזר היהודי-חילוני )כ- 0% ( ומהמגזר היהודי-דתי )כ- 5% ( )ראה תרשים 21.2(. עוד ניתן לראות, כי בני נוער בכיתות ו' מדווחים על סיבה זו בשיעור הגבוה ביותר לעומת שכבות הגיל הגבוהות יותר. ממצא זה עקבי במגזר היהודי-חילוני והדתי. 131

134 לוח 21: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שהחוג/פעילות היו רחוקים ממקום המגורים, לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי כיתה ו' ח' י' י"א-י"ב כל המדגם בנות בנים ערבי בנות בנים ממלכתי דתי בנות בנים ממלכתי חילוני סוציו' נמוך בנות בנים , , , , סוציו' גבוה משיבים תרשים 21.1: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שהחוג/פעילות היו רחוקים ממקום המגורים, לפי מגדר וכיתה תרשים 21.2: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שהחוג/פעילות היו רחוקים ממקום המגורים, לפי מגזר וכיתה 132

135 תרשים 21.1: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שהחוג/פעילות היו רחוקים ממקום המגורים, לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי תרשים 21.2: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שהחוג/פעילות היו רחוקים ממקום המגורים, לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי תרשים 21.1: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שהחוג/פעילות היו רחוקים ממקום המגורים, לפי מגזר, מגדר ומצב סוציו-אקונומי 15 סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך בנות בנים בנות בנים בנות בנים מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני 133

136 נמצא, שכ- 13% מבני הנוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת, הפסיקו אותה בגלל פציעה )ראה לוח 22(. בנים מדווחים על סיבה זו בשכיחות גבוהה יותר )כ- 11% ( לעומת בנות )כ- 0% ( בכל שכבות הגיל )ראה תרשים 22.1(. סיבה זו מדווחת בשיעור הנמוך ביותר בקרב בני נוער מן המגזר היהודי-דתי )כ- 1% (, לעומת בני נוער מהמגזר היהודי-חילוני )כ- 13% ( ומהמגזר הערבי )כ- 10% (. לוח 22: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו עקב פציעה, לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי כיתה ו' בנים ממלכתי חילוני בנים בנות ממלכתי דתי בנו ת סה" כ בנים ערבי בנות סה" כ בנים כל המדגם בנות , , , , ח' י' י"א-י"ב סוציו' נמוך סוציו' גבוה משיבים תרשים 22.1: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו עקב פציעה, לפי מגדר וכיתה 130

137 תרשים 22.2: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו עקב פציעה, לפי מגזר וכיתה תרשים 22.1: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו עקב פציעה, לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי תרשים 22.2: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו עקב פציעה, לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי 135

138 תרשים 22.1: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו עקב פציעה, לפי מגזר, מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך בנות בנים בנות בנים בנות בנים מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני מלוח 23 עולה, שכ- 20% מבני הנוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת, הפסיקו אותה בגלל שלא נהנו. דיווח על סיבה זו שכיח יותר בקרב בני נוער מכיתות ו' ו-ח', לעומת כיתות י', י"א-י"ב )ראה תרשים 23.1(. עוד נמצא, שסיבה זו מדווחת בשכיחות הגבוהה ביותר בקרב בני נוער מן המגזר היהודי-חילוני )כ- 20% (, לעומת בני נוער מהמגזר היהודי-דתי )כ- 22% ( ומהמגזר הערבי )כ- 24% ( )ראה תרשים 23.2(. בנוסף, ככלל, בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי גבוה מדווחים על כך בשכיחות גבוהה יותר לעומת בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי נמוך )כ- 21% ( )ראה תרשים 23.3(. )כ- 21% ( לוח 21: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שלא נהנו, לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי כיתה ו' ח' י' י"א-י"ב ממלכתי חילוני בנות בנים ממלכתי דתי בנות בנים בנים ערבי בנות בנים כל המדגם בנות סוציו' נמוך סוציו' גבוה , , , , משיבים 130

139 תרשים 21.1: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שלא נהנו, לפי מגדר וכיתה תרשים 21.2: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שלא נהנו, לפי מגזר וכיתה תרשים 21.1: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שלא נהנו, לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי 131

140 תרשים 21.2: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שלא נהנו, לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי תרשים 21.1: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שלא נהנו, לפי מגזר, מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך בנות בנים בנות בנים בנות בנים מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני מתוך העולה מלוח 20 נראה, שרק כ- 0% מבני הנוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת, הפסיקו אותה בגלל שלא היו להם שם חברים. דיווח על סיבה זו שכיח יותר בקרב בנים )כ- 0% ( לעומת בנות )כ- 3% ( בכל שכבות הגיל )ראה תרשים 20.1(. בנוסף, בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי נמוך מדווחים על כך בשכיחות מעט לעומת בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי גבוה )3%( בכל המגזרים )ראה תרשים 20.0(. גבוהה יותר )כ- 0% ( 131

141 לוח 22: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שלא היו להם שם חברים, לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי כיתה ממלכתי חילוני בנים בנות ממלכתי דתי בנים בנות בנים ערבי בנים בנות כל המדגם בנות ו' ח' י' י"א-י"ב סוציו' נמוך סוציו' גבוה 2,745 1,445 1, , משיבים 686 תרשים 22.1: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שלא היו להם שם חברים, לפי מגדר וכיתה תרשים 22.2: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שלא היו להם שם חברים, לפי מגזר וכיתה 130

142 תרשים 22.1: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שלא היו להם שם חברים, לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי תרשים 22.2: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שלא היו להם שם חברים, לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי 104

143 כ) כ) תרשים 22.1: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שלא היו להם שם חברים, לפי מגזר, מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך בנות בנים בנות בנים בנות בנים מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני בלוח 25 נראה, שכ- 31% מבני הנוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת, הפסיקו אותה בגלל שלא היה להם זמן. הדיווח על סיבה זו שכיח יותר בקרב בני נוער מכיתות י' ו-י"א-י"ב )04%(, לעומת כיתות ו' - 11%( וכיתות ח' -21%(. בנות מדווחות על כך בשכיחות גבוהה יותר מבנים בכל שכבות הגיל )ראה תרשים.)25.1 כמו כן, בני נוער בכל שכבות הגיל מן המגזר היהודי-דתי, מדווחים על כך בשכיחות גבוהה יותר )כ- 31%( לעומת בני נוער מן המגזר היהודי-חילוני )כ- 32% ( והמגזר הערבי )כ- 25% ( )ראה תרשים 25.2(. לוח 21: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שלא היה להם זמן, לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי כיתה ומצב סוציו אקונומי ממלכתי חילוני בנים בנות ממלכתי דתי בנים בנות בנים ערבי בנים בנות כל המדגם בנות ו' ח' י' י"א-י"ב סוציו' נמוך סוציו' גבוה , , , , משיבים 101

144 תרשים 21.1: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שלא היה להם זמן, לפי מגדר וכיתה תרשים 21.2: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שלא היה להם זמן, לפי מגזר וכיתה תרשים 21.1: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שלא היה להם זמן, לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי 102

145 תרשים 21.2: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שלא היה להם זמן, לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי תרשים 21.1: אחוז בני נוער שעסקו בפעילות גופנית מסוימת והפסיקו בגלל שלא היה להם זמן, לפי מגזר, מגדר ומצב סוציו-אקונומי 80 סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך בנות בנים בנות בנים בנות בנים מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני 103

146 סיכום ומסקנות לכל פעילות באשר היא ישנם מניעים פנימיים ו/או חיצוניים כמו גם חסמים. גם למעורבות בפעילות גופנית יש מניעים פנימיים וחיצוניים, ואלו מנבאים את רמת המעורבות בה. במחקר הנוכחי הוצגו מניעים שונים לעיסוק בפעילות גופנית. המניעים הפנימיים לפעילות גופנית אשר גרפו שכיחות מענה גבוהים )14% ומעלה( הם: הנאה )02%( ;להיות טוב בספורט )11%(; שיפור הבריאות )05%(; להיכנס לכושר )00%(; להיראות טוב )04%(; ליהנות מהתחושה של תפעול הגוף )10%(; לשלוט במשקל גופם )15%(. המניע שהציג את הדיווח הנמוך ביותר הוא: כדי להיות מגניב )00%(. גורמי מוטיבציה חיצוניים לעיסוק בפעילות גופנית לרוב מתייחסים למשפחה וקבוצת השווים. במחקר הנוכחי הוצגו מגוון גורמים אפשריים, כאשר דווקא הגורם המשפחתי היווה מניע מוטיבציוני נמוך ביותר )12%(, ואילו זה החברתי היווה את הגבוה ביותר )55%(. מכאן ניתן ללמוד, כי עידוד פעילות גופנית בקרב קבוצת השווים הינה משמעותית ובעלת השפעה. מעניין לראות, כי מבין כל הסיבות להפסקת פעילות גופנית, הסיבה השכיחה ביותר הייתה היעדר זמן פנוי לעיסוק בפעילות גופנית )31%(. ממצא זה מלמד על הצורך בהפיכת הפעילות הגופנית לחלק בלתי נפרד מסדר העדיפויות כך שמיעוט זמן נוכח ריבוי משימות, לא יהדוף אותה ויביא להפסקת הפעילות. רשימת מקורות לפרק זה Kaigang, L., Iannotti, R.J., Haynie, D.L., Perlus, J.G., & Simons-Morton, B.G. (2014). Motivation and planning as mediators of the relation between social support and physical activity among U.S. adolescents: a nationally representative study. International Journal of Behavioral Nutrition and Physical Activity, 11, 1-9. Penedo F.J., & Dahn J.R. (2005). Exercise and well-being: A review of mental and physical health benefits associated with physical activity. Curr Opin Psychiatry, 18,

147 פרק פעילות 4: גופנית וסביבה מקדמת בריאות )חברתית ופיזית( 105

148 פרק 2: פעילות גופנית וסביבה מקדמת בריאות )חברתית ופיזית( מבוא מערכות היחסים עם ההורים תופסות חלק מרכזי בחייהם של המתבגרים. הבנת ההשפעה שיש להורים על מעורבות ילדיהם בפעילות גופנית הינה חשובה ביותר לצורך הכוונה הורית אפקטיבית ( al., Jago et 2010(. ספרות המחקר מעידה על קשר מובהק בין התנהגות ההורה לבין התנהגות הילד. למשל, מחקר אשר בדק ילדים ונוער )בגילאי 10-5( ואת הוריהם באמצעות מד צעדים, הראה על קשר מובהק בין ריבוי צעדים בקרב ההורה )אב/אם( לבין עליה בכמות הצעדים בקרב ילדם. זאת ללא הבדל בין מין או גיל. מכך ניתן לראות, כי מעורבות בפעילות גופנית בקרב הילדים קשורה במידת הפעילות הגופנית שנוקטים ההורים )2013 Tudor Locke,.)Craig, Cameron & יתרה מזאת, הורים אשר מציגים בפני הילד את החשיבות שבעשיית פעילות גופנית, מעוררים בו מוטיבציה פנימית וחיצונית לכך וזו מעידה על מעורבות גבוהה יותר בפעילות גופנית )2014 al.,.)kaigang et מדדי הרגלי פעילות גופנית של ההורים: בני נוער שאביהם נוהג לעסוק בפעילות גופנית או בספורט באופן קבוע בני נוער שאימא שלהם נוהגת לעסוק בפעילות גופנית או בספורט באופן קבוע.2.2 מדדי נגישות למתקני ספורט ומרחבים פתוחים בסביבת המגורים: בני נוער שמדווחים שיש בני נוער שמדווחים שיש מקום בבית שלהם אליו הם יכולים לצאת ולשחק מגרשי משחקים ופארקים בקרבת ביתם בהם הם יכולים לשחק בני נוער שמדווחים שבבית הספר יש מגרשים בהם הם יכולים לרוץ ולשחק מדדים כללים וחוקים למשחק מחוץ לבית: בני נוער שמדווחים כי הם תמיד מחויבים לומר להוריהם לאן הם הולכים כשהם יוצאים מהבית 1. בני נוער שמדווחים כי כאשר הם יוצאים מהבית, הם תמיד צריכים לחזור הביתה בשעה מסוימת 2..3 א. ב. ג. ד. ה. בני נוער שהמתקנים הבאים נמצאים בקרבת הבית או שכונת המגורים שלהם: מועדון או בגרש טניס מרכז קהילתי/מתנ"ס המציע חוגי ספורט בריכת שחיה ציבורית מתקני כושר חיצוניים לשימוש חופשי מגרשי החלקה לסקטבורד/גלגיליות מדדי תחושת ביטחון בסביבת המגורים: בני נוער שמרגישים כי בהחלט בטוח ללכת או לשחק לבד בשכונת המגורים שלהם במהלך היום בני נוער שמרגישים כי בהחלט יש ילדים אחרים בשכונה שלהם עימם הם יכולים לשחק

149 101 םיאצממ םיירקיע ילגרה תוליעפ םירוהה לש תינפוג םיאצממה םיארמ יכ 50%-כ רעונה ינבמ םיחוודמ םהיבאש גהונ קוסעל תוליעפב תינפוג וא טרופסב ןפואב.עובק חוויד חיכש הז רתוי ברקב םינב )51%-כ( תמועל תונב )54%-כ( תובכש לכב ליגה האר( םישרת.)1.1 ןיבמ תובכש,ליגה הארנ יכ רעונ ינב תותיכב 'ו םיחוודמ יכ םהיבא גהונ קוסעל תוליעפב תינפוג תוחיכשב ההובג רתוי )02%-כ( האוושהב תובכשל ליגה תורחאה תותיכ( -'ח ;53%-כ תותיכ -'י ;01%-כ תותיכ -ב"י-א"י.)50% -כ אצממ הז יבקע לכב םירזגמה האר( םישרת.)1.2 ןותנ טלוב וניה ףסונ לדבהה חווידב ןיב רעונ ינב דמעממ ימונוקא-ויצוס הובג.ךומנו םישרתב 1.5 ןתינ תוארל לכב םירזגמה ינשבו רעונ ינבש,םינימה דמעממ ימונוקא-ויצוס הובג םיחוודמ תוחיכשב ההובג רתוי יכ םהיבא גהונ קוסעל תוליעפב תינפוג ןפואב,עובק תמועל רעונ ינב דמעממ ימונוקא-ויצוס ךומנ 01%-כ(,03%-כו.)המאתהב חול זוחא :1 םהיבאש רעונ ינב גהונ קוסעל תוליעפב וא תינפוג טרופסב ןפואב,עובק,רזגמ יפל,רדגמ התיכ בצמו ימונוקא-ויצוס ינוליח יתכלממ יתד יתכלממ יברע רזגמ םגדמה לכ םינב תונב כ"הס םינב תונב כ"הס םינב תונב כ"הס םינב תונב כ"הס 'ו 'ח 'י 'אי -י ב" 'ויצוס ךומנ 'ויצוס הובג כ"הס כ"הס םיבישמ , , ,509 1,705 3,214

150 תרשים 1.1: אחוז בני נוער שאביהם נוהג לעסוק בפעילות גופנית או בספורט באופן קבוע, לפי מגדר וכיתה תרשים 1.2: אחוז בני נוער שאביהם נוהג לעסוק בפעילות גופנית או בספורט באופן קבוע, לפי מגזר וכיתה תרשים 1.1: אחוז בני נוער שאביהם נוהג לעסוק בפעילות גופנית או בספורט באופן קבוע, לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי 101

151 כ) תרשים 1.2: אחוז בני נוער שאביהם נוהג לעסוק בפעילות גופנית או בספורט באופן קבוע, לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי תרשים 1.1: אחוז בני נוער שאביהם נוהג לעסוק בפעילות גופנית או בספורט באופן קבוע, לפי מגזר, מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך בנות בנים בנות בנים בנות בנים מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני באשר למעורבות האם בספורט, עולה בלוח 2 שכ- 00% מבני הנוער מדווחים שאימם נוהגת לעסוק בפעילות גופנית או בספורט באופן קבוע. בשונה מהדיווח על עיסוק האב בספורט, כאן אין הבדל משמעותי בין דיווח הבנים והבנות )ראה תרשים 2.1(. אולם, בדומה לדיווח על עיסוק האב בספורט, גם כאן נראה כי בני נוער בכיתות ו' מדווחים על כך בשכיחות גבוהה יותר )כ- 50%( משאר שכבות הגיל יתות ח', כ- 01% ; כיתות י', כ- 00% ; כיתות י"א-י"ב, כ- 01% (. דמיון נוסף ניתן למצוא בקשר להבדלי הדיווח בין המצבים הסוציו-אקונומיים השונים; בתרשים 2.5 ניתן לראות כי בכל המגזרים ובשני המינים, בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי גבוה מדווחים בשכיחות גבוהה יותר כי אימם נוהגת לעסוק בפעילות גופנית באופן קבוע, לעומת בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי נמוך )03% וכ- 30%, בהתאמה(. 100

152 לוח 2: אחוז בני נוער שאימם נוהגת לעסוק בפעילות גופנית או בספורט באופן קבוע, לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי ו' ח' י' י"א-י"ב סוציו- אקונומי נמוך סוציו- אקונומי גבוה משיבים בנים ממלכתי דתי בנות בנים מגזר ערבי בנות בנים ,506 כל המדגם בנות , , , ממלכתי חילוני בנות בנים , תרשים 2.1: אחוז בני נוער שאימא שלהם נוהגת לעסוק בפעילות גופנית או בספורט באופן קבוע, לפי מגדר וכיתה 154

153 תרשים 2.2: אחוז בני נוער שאימא שלהם נוהגת לעסוק בפעילות גופנית או בספורט באופן קבוע, לפי מגזר וכיתה תרשים 2.1: אחוז בני נוער שאימא שלהם נוהגת לעסוק בפעילות גופנית או בספורט באופן קבוע, לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי תרשים 2.2: אחוז בני נוער שאימא שלהם נוהגת לעסוק בפעילות גופנית או בספורט באופן קבוע, לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי 151

154 תרשים 2.1: אחוז בני נוער שאימא שלהם נוהגת לעסוק בפעילות גופנית או בספורט באופן קבוע, לפי מגזר, מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך בנות בנים בנות בנים בנות בנים מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני נגישות למתקני ספורט ומרחבים פתוחים בסביבת המגורים בני הנוער נשאלו באשר לשלושה מדדים הקשורים בנגישות למתקני ספורט ומרחבים פתוחים בסביבתם. ביחס לשאלה האם יש מקום בבית אליו ניתן לצאת ולשחק, ניתן לראות בלוח 3, שבני נוער מן המגזר היהודי-דתי דיווחו על כך בחיוב בשיעור הגבוה ביותר )10%( לעומת בני נוער מן המגזר היהודי-חילוני והמגזר הערבי )כ- 00% (. על השאלה האם יש מגרשי משחקים ופארקים בקרבת הבית, נראה כי בני נוער מן המגזר הערבי מדווחים לחיוב בשכיחות נמוכה משמעותית )כ- 54% ( לעומת בני נוער מן המגזר היהודי-דתי והמגזר היהודי-חילוני )כ- 11% (, ממצא המצביע על חסך במתקנים מסוג זה במגזר הערבי. בנוגע לשאלה האם בבית הספר יש מגרשים בהם ניתן לרוץ ולשחק, ניתן לראות כי בני נוער מן המגזר היהודי-חילוני השיבו בחיוב בשכיחות הגבוהה ביותר )כ- 12% (, במגזר היהודי-דתי השכיחות נמוכה יותר )כ- 11% (, ובני נוער מן המגזר הערבי מדווחים על מגרשים בבתי-הספר בשכיחות הנמוכה ביותר )03%(. 152

155 לוח 1: אחוז בני נוער שסבורים שהדברים הבאים בהחלט נכונים בנוגע לשכונת המגורים שלהם, לפי מגזר ומגדר בנים ממלכתי בנות ממלכתי דתי בנים בנות בנים ערבי בנות משיבים 3, יש מקום בבית שלי אליו אני יכול לצאת ולשחק 3, יש מגרשי משחקים ופארקים בקרבת ביתי בהם אני יכול לשחק 3, בבית הספר שלי יש מגרשים בהם אני יכול לרוץ ולשחק תרשים 1.1: אחוז מגדר ומגזר בני נוער שסבורים שיש מקום בבית שלהם אליו הם יכולים לצאת ולשחק, לפי 153

156 תרשים 1.2: אחוז לשחק, לפי מגדר ומגזר בני נוער שסבורים שיש מגרשי משחקים ופארקים בקרבת ביתם בהם הם יכולים תרשים 1.1: אחוז בני נוער שסבורים שבבית הספר יש מגרשים בהם הם יכולים לרוץ ולשחק, לפי מגדר ומגזר כללים וחוקים למשחק מחוץ לבית בפני בני הנוער הוצגו כללים למשחק מחוץ לבית. הנתונים מתייחסים לאלו אשר סבורים שהקביעות נכונות בהחלט בנוגע לשכונת המגורים שלהם. כפי שניתן לראות בלוח 0, הקביעה הראשונה אומרת "אני תמיד מחויב לומר להוריי לאן אני הולך כאשר אני יוצא מהבית". לגבי קביעה זו, בני נוער מן המגזר היהודי-דתי מביעים הסכמה מלאה בשכיחות נמוכה יותר )כ- 51% ( לעומת בני נוער מן המגזר היהודי- חילוני )כ- 01% ( ומהמגזר הערבי )כ- 14% (. יחד עם זאת, בכל המגזרים ניתן לראות כי בנות מדווחות על כך בשכיחות גבוהה יותר מבנים. לגבי הקביעה השנייה אומרת "כאשר אני יוצא מהבית, אני תמיד צריך לחזור הביתה בשעה מסוימת". קביעה זו שכיחות ההסכמה המלאה מצד בני נוער נמוכה יותר, אולם המגמה שנראתה בקביעה 150

157 הקודמת קיימת גם כאן. בני נוער מן המגזר היהודי-דתי מביעים הסכמה מלאה בשכיחות נמוכה יותר )כ- 05%( לעומת בני נוער מן המגזר היהודי-חילוני )כ- 00% ( ומהמגזר הערבי )כ- 00% (. בכל המגזרים ניתן לראות, כי בנות מדווחות על כך בשכיחות גבוהה יותר מבנים. לוח 2: אחוז בני נוער שסבורים שהדברים הבאים בהחלט נכונים בנוגע לשכונת המגורים שלהם, לפי מגדר ומגזר בנים ממלכתי בנות ממלכתי דתי בנים בנות בנים ערבי בנות משיבים 3, אני תמיד מחויב לומר להוריי לאן אני הולך כאשר אני יוצא מהבית 3, כאשר אני יוצא מהבית, אני תמיד צריך לחזור הביתה בשעה מסוימת תרשים 2.1: אחוז בני נוער שסבורים כי הם תמיד מחויבים לומר להוריהם לאן הם הולכים כאשר הם יוצאים מהבית, לפי מגדר ומגזר 155

158 תרשים 2.2: אחוז בני נוער שסבורים כי כאשר הם יוצאים מהבית, הם תמיד צריכים לחזור הביתה בשעה מסוימת, לפי מגדר ומגזר בפני בני הנוער הוצגה רשימה של מתקנים )ראה לוח 5(, ואלו נתבקשו לדווח האם הם קיימים בקרבת ביתם או שכונת מגוריהם. הממצאים מצביעים על פער משמעותי ביותר בזמינות של כל סוגי מתקני הספורט בשכונות המגורים של בני הנוער במגזר הערבי בהשוואה למגזר היהודי. בני הנוער מן המגזר הערבי מדווחים על שכיחות נמוכה בהרבה להימצאותם של כל אחד מן המתקנים שנשאלו בקרבת מקום מגוריהם, לעומת בני נוער מן המגזר היהודי-דתי והיהודי-חילוני. עוד ניתן לראות באופן עקבי, כי בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי נמוך מדווחים על הימצאות כל אחד מבין המתקנים שהוצגו בשכיחות נמוכה יותר מאשר בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי גבוה. מתקנים שדווחו בשכיחות גבוהה על הימצאותם בקרבת שכונת המגורים היו גני שעשועים ופארקים )כ- 00% (, ומגרשי כדורגל/כדורסל ציבוריים )כ- 50% (. מתקנים שדווחו בשכיחות הנמוכה ביותר על הימצאותם בקרבת שכונת מגורים היו בריכת שחיה ציבורית )כ- 21% (, מועדון/מגרשי טניס )כ- 20% ( ומגרש החלקה על גלגיליות )כ- 10% (. 150

159 לוח 1: אחוז בני נוער שהמתקנים הבאים נמצאים בקרבת ביתם/שכונת המגורים שלהם, לפי מגזר, מגדר ומצב סוציו-אקונומי מגזר מצב סוציו אקונומי כלל המדגם ממלכתי ממלכתי משיבים ערבי נמוך גבוה בנים בנות חילוני דתי 3, , , , , , , , , מסלולים או שבילים לריצה/הליכה/רכיבה על אופניים גני שעשועים ופארקים בהם אני יכול לשחק מגרשי כדורגל/כדורסל ציבוריים לשימוש חופשי אולמות ומגרשים בבתי ספר, בהם אפשר להשתמש בשעות אחה"צ מגרשי החלקה לסקטבורד/גלגיליות מתקני כושר חיצוניים לשימוש חופשי בריכת שחיה ציבורית מרכז קהילתי/ מתנ"ס המציע פעילויות וחוגי ספורט מועדון או מגרשי טניס 151

160 תרשים 1.1: אחוז בני נוער שהמתקנים הבאים נמצאים בקרבת ביתם/ שכונת המגורים, לפי מגדר וסוג המתקן תרשים 1.2: אחוז בני נוער שהמתקנים הבאים נמצאים בקרבת ביתם/ שכונת המגורים, לפי מגדר וסוג המתקן תרשים 1.1: אחוז בני נוער שהמתקנים הבאים נמצאים בקרבת ביתם/ שכונת המגורים, לפי מגזר וסוג המתקן 151

161 תרשים 1.2: אחוז בני נוער שהמתקנים הבאים נמצאים בקרבת ביתם/ שכונת המגורים, לפי מגזר וסוג המתקן תרשים 1.1: אחוז בני נוער שהמתקנים הבאים נמצאים בקרבת ביתם/ שכונת המגורים, לפי מצב סוציו-אקונומי וסוג המתקן תרשים 1.0: אחוז בני נוער שהמתקנים הבאים נמצאים בקרבת ביתם/ שכונת המגורים, לפי מצב סוציו-אקונומי וסוג המתקן 150

162 תחושת הביטחון בסביבת המגורים בפני בני הנוער הוצגו קביעות ביחס לתחושת הביטחון בסביבת מגוריהם. השכיחויות מתייחסות לאלו אשר סבורים שהקביעות נכונות בהחלט בנוגע לשכונת המגורים שלהם. כפי שניתן לראות בלוח 0, הקביעה הראשונה אומרת "זה בטוח ללכת או לשחק בשכונת המגורים שלי במהלך היום". לגבי קביעה זו, בני נוער מן המגזר היהודי-דתי ענו בחיוב בשכיחות הגבוהה ביותר )כ- 11% ( לעומת בני נוער מן המגזר היהודי-חילוני )כ- 10% ( ומהמגזר הערבי )כ- 00% (. יחד עם זאת ניתן לראות בעקביות, שבנים מדווחים על כך בשכיחות גבוהה יותר מבנות בכל המגזרים. הקביעה השנייה אומרת " שי ילדים אחרים בשכונה שלי איתם אני יכול לשחק". גם לגבי קביעה זו נראה שהמגמה נשמרת: בני נוער מן המגזר היהודי-דתי ענו בחיוב בשכיחות הגבוהה ביותר )00%( לעומת בני נוער מן המגזר היהודי-חילוני )02%( ומהמגזר הערבי )כ- 50% (. כמו כן, בנים מדווחים על כך בשכיחות גבוהה יותר מבנות בכל המגזרים. לוח 0: אחוז בני נוער שסבורים שהדברים הבאים בהחלט נכונים בנוגע לשכונת המגורים שלהם, לפי מגזר ומגדר בנים ממלכתי בנות ממלכתי דתי בנים בנות בנים ערבי בנות משיבים 3, זה בטוח ללכת או לשחק לבד בשכונת המגורים שלי במהלך היום 3, יש ילדים אחרים בשכונה שלי עימם אני יכול לשחק 104

163 תרשים 0.1: אחוז בני נוער שסבורים כי בהחלט בטוח ללכת או לשחק לבד בשכונת המגורים שלהם במהלך היום, לפי מגדר ומגזר תרשים 6.2: אחוז בני נוער שסבורים כי בהחלט יש ילדים אחרים בשכונה שלהם עימם הם יכולים לשחק, לפי מגדר ומגזר 101

164 OR* ניתוח קשרים עד כה הוצגו נתונים תיאוריים של מדדי הרגלי פעילות גופנית, נגישות למתקני ספורט, כללים וחוקים למשחק מחוץ לבית וביטחון בסביבה. כעת יוצגו ניתוחים סטטיסטיים מורכבים אשר יבחנו את הקשרים הבאים: הקשר בין אי-ביצוע פעילות גופנית של האב לאי-ביצוע פעילות גופנית. הקשר בין אי-ביצוע פעילות גופנית של האם לאי-ביצוע פעילות גופנית. הקשר בין אי-ביצוע פעילות גופנית של האב ושל האם גם יחד לאי-ביצוע פעילות גופנית. הקשר בין אי-ביצוע פעילות גופנית של האב לאי-ביצוע פעילות גופנית הממצאים מראים, כי בקרב נבדקים המדווחים שאביהם לא מבצע פעילות גופנית, בהשוואה לנבדקים אשר אביהם כן מבצע פעילות גופנית, ישנו סיכון של פי 1.1 לאי-ביצוע של פעילות גופנית )תרשים 1.1(. אוכלוסיית הסיכון לכך היא בנות )ראה תרשים 1.2( והמגזר הערבי )ראה תרשים 7.3(. תרשים 7.1: הקשר בין אי ביצוע פעילות גופנית של האב לאי ביצוע פעילות גופנית של בני הנוער אי ביצוע פ"ג במהלך 7 הימים האחרונים * יחס הסיכון לאי ביצוע פעילות גופנית עבור נבדקים שאביהם אינו נוהג לעסוק בפעילות גופנית באופן קבוע, בהשוואה לנבדקים שאביהם נוהג לעסוק בפעילות גופנית באופן קבוע. 102

165 OR* בחלוקה למגדר )תרשים 1.2(: ניתן לראות, כי אי ביצוע פעילות גופנית באופן קבוע של האב, מהווה גורם סיכון חזק יותר לאי ביצוע פעילות גופנית במהלך 1 הימים האחרונים בקרב בנות )עלייה בסיכון של פי 2.3). תרשים 7.2: הקשר בין אי ביצוע פעילות גופנית של האב לאי ביצוע פעילות גופנית של בני הנוער, לפי מגדר בנות בנים אי ביצוע פ"ג במהלך 7 הימים האחרונים * יחס הסיכון לאי ביצוע פעילות גופנית עבור נבדקים שאביהם אינו נוהג לעסוק בפעילות גופנית באופן קבוע, בהשוואה לנבדקים שאביהם נוהג לעסוק בפעילות גופנית באופן קבוע, לפי מגדר. 103

166 OR* בחלוקה למגזר )תרשים 1.3( ניתן לראות, כי אי ביצוע פעילות גופנית באופן קבוע של האב, מהווה גורם סיכון חזק יותר לאי ביצוע פעילות גופנית בקרב המגזר הערבי )עלייה בסיכון של פי 3.5(. תרשים 7.1: הקשר בין אי ביצוע פעילות גופנית של האב לאי ביצוע פעילות גופנית והתנהגויות סיכון של בני הנוער, לפי מגזר מגזר יהודי מגזר ערבי אי ביצוע פ"ג במהלך 7 הימים האחרונים * יחס הסיכון לאי ביצוע פעילות גופנית עבור נבדקים שאביהם אינו נוהג לעסוק בפעילות גופנית באופן קבוע, בהשוואה לנבדקים שאביהם נוהג לעסוק בפעילות גופנית באופן קבוע, לפי מגזר. 100

167 OR* הקשר בין אי-ביצוע פעילות גופנית של האם לאי-ביצוע פעילות גופנית והתנהגויות סיכון בקרב בני הנוער בחלוקה למגזר )תרשים 7.4( ניתן לראות, כי אי ביצוע פעילות גופנית באופן קבוע של האם, מהווה גורם סיכון לאי ביצוע פעילות גופנית במהלך 1 הימים האחרונים בקרב המגזר הערבי )עלייה בסיכון של פי 1.6(. תרשים 7.4: הקשר בין אי-ביצוע פעילות גופנית של האם לאי-ביצוע פעילות גופנית בקרב בני הנוער, לפי מגזר מגזר יהודי מגזר ערבי אי ביצוע פ"ג במהלך 7 הימים האחרונים * יחס הסיכון לאי ביצוע פעילות גופנית עבור נבדקים שאמם אינה נוהגת לעסוק בפעילות גופנית באופן קבוע, בהשוואה לנבדקים שאמם נוהגת לעסוק בפעילות גופנית באופן קבוע, לפי מגזר. 105

168 OR* הקשר בין אי-ביצוע פעילות גופנית של האב ושל האם גם יחד לאי-ביצוע פעילות גופנית והתנהגויות סיכון בקרב בני הנוער נמצא, שבקרב נבדקים המדווחים שאביהם ואימם לא מבצעים פעילות גופנית, בהשוואה לנבדקים שהוריהם כן מבצעים פעילות גופנית, ישנו סיכון של פי 1.9 לאי-ביצוע של פעילות גופנית. אוכלוסיית הסיכון לכך היא בנות )ראה תרשים 7.6( והמגזר הערבי )ראה תרשים 7.7(. תרשים 7.5: הקשר בין אי-ביצוע פעילות גופנית של האב ושל האם גם יחד לאי-ביצוע פעילות גופנית והתנהגויות סיכון בקרב בני הנוער אי ביצוע פ"ג במהלך 7 הימים האחרונים * יחס הסיכון לאי ביצוע פעילות גופנית עבור נבדקים ששני הוריהם אינם נוהגים לעסוק בפעילות גופנית באופן קבוע, בהשוואה לנבדקים ששני הוריהם נוהגים לעסוק בפעילות גופנית באופן קבוע. 100

169 OR* OR* תרשים 7.0: הקשר בין אי-ביצוע פעילות גופנית של האב ושל האם גם יחד לאי-ביצוע פעילות גופנית בקרב בני הנוער, לפי מגדר בנים בנות אי ביצוע פ"ג במהלך 7 הימים האחרונים * יחס הסיכון לאי ביצוע פעילות גופנית עבור נבדקים ששני הוריהם אינם נוהגים לעסוק בפעילות גופנית באופן קבוע, בהשוואה לנבדקים ששני הוריהם נוהגים לעסוק בפעילות גופנית באופן קבוע, לפי מגדר. תרשים 7.7: הקשר בין אי-ביצוע פעילות גופנית של האב ושל האם גם יחד לאי-ביצוע פעילות גופנית והתנהגויות סיכון בקרב בני הנוער, לפי מגזר מגזר יהודי מגזר ערבי אי ביצוע פ"ג במהלך 7 הימים האחרונים * יחס הסיכון לאי ביצוע פעילות גופנית עבור נבדקים ששני הוריהם אינם נוהגים לעסוק בפעילות גופנית באופן קבוע, בהשוואה לנבדקים ששני הוריהם נוהגים לעסוק בפעילות גופנית באופן קבוע, לפי מגזר. 101

170 סיכום ומסקנות ההורים מהווים מודל לחיקוי עבור ילדיהם. לפיכך, ישנה חשיבות לממצאים המראים עד כמה ההורים פעילים. במחקר הנוכחי נמצא, כי כ- 50% מבני הנוער מדווחים שאביהם נוהג לעסוק בפעילות גופנית או בספורט באופן קבוע. באשר למעורבות האם בספורט, עולה שכ- 00% מבני הנוער מדווחים שאימם נוהגת לעסוק בפעילות גופנית או בספורט באופן קבוע. נתון בולט הינו ההבדל בדיווח בין בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי גבוה ונמוך. ניתן לראות בכל המגזרים, בשני המינים, שבני נוער ממעמד סוציו- אקונומי גבוה, מדווחים בשכיחות גבוהה יותר כי אביהם/אימם נוהג/ת לעסוק בפעילות גופנית באופן קבוע, לעומת בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. ממצאי הניתוחים היוו חיזקו משמעותי לחשיבות מעורבות ההורים בפעילות ספורט. נראה, כי מספיק שאחד ההורים אינו מעורב בפעילות גופנית כדי שבנו יהיה בסיכון לאי-מעורבות בפעילות גופנית והתנהגויות סיכון אחרות. מעבר למעורבות של ההורים בפעילות גופנית, חשוב להתייחס גם לזמינות הריאלית של אזורי ספורט בקרבת הבית. מן המחקר עולה, כי למרבית בני הנוער יש מקום בבית אליו ניתן לצאת ולשחק, ישנם פארקים בקרבת הבית וקיימים מגרשי משחק בבתי-הספר. אולם, יש להתייחס לכך תוך רגישות להבדלים שעלו בין המגזרים לצורך שיפור. בהקשר זה ניתן גם להבחין, כי בני נוער מן המגזר הערבי מדווחים בשכיחות נמוכה יותר על הימצאות של מתקני ספורט בקרבת ביתם. רשימת מקורות לפרק זה Craig, C.L., Cameron, C., & Tudor Locke, C. (2013). Relationship between parent and child pedometer-determined physical activity: a sub-study of the CANPLAY surveillance study. The International Journal of Behavioral Nutrition and Physical Activity, 10, 1-8. Jago, R., Fox, K.R., Page, A.S., Brockman, R., & Thompson, J.L. (2010). Parent and child physical activity and sedentary time: do active parents foster active children? BMC Publ Health, 10, 194. Kaigang, L., Iannotti, R.J., Haynie, D.L., Perlus, J.G., & Simons-Morton, B.G. (2014). Motivation and planning as mediators of the relation between social support and physical activity among U.S. adolescents: a nationally representative study. International Journal of Behavioral Nutrition 101

171 פרק 5: פעילות גופנית במסגרת בית הספר 100

172 פרק 1: פעילות גופנית במסגרת בית הספר מבוא המקום הפורמלי לעיסוק עקבי ומוסדר בפעילות גופנית הינו בית הספר. מחקרים מראים, כי השתתפות בפעילות גופנית במסגרת הבית-ספרית מובילה לתוצאות חיוביות גם בהיבט החברתי, חיזוק שיתוף הפעולה והלכידות הקבוצתית. כמו כן פעילות בשיעורי הספורט בבית הספר מהווים זרז לביסוס מעורבות בפעילות גופנית גם מחוץ לכותלי בית-הספר )2003 Mckenzie,.)Portman, ;2003 לפיכך, נראה כי בכוחו של הממסד החינוכי לעצב את דפוסי המעורבות בפעילות גופנית. מחקר מקיף אשר נערך בקנדה בקרב תלמידי בי"ס יסודי הראה, שככל שמקצים יותר שעות חינוך גופני בבית הספר, ניכרת עלייה בכושר הגופני וביכולות הפסיכו-מוטוריות של התלמידים, וכן ניכר שיפור בציונים במקצועות הלימוד )1999 al.,.)sallis et עוד יש לציין, כי עבור החברה הערבית בישראל, שיעורי החינוך הגופני הם לעיתים ההזדמנות היחידה להשתתפות בפעילות גופנית סדירה )עראר, 2440(. מדדי פעילות גופנית במסגרת בית-הספר: 1. בני נוער שמסכימים/מסכימים בהחלט עם האמרה: "אני אוהב את שיעורי החינוך הגופני בבית הספר" 2. הפסקה פעילה: א. בני נוער שמדווחים כי מקיימים בבית הספר שלהם 'הפסקה פעילה' ב. בני נוער שמדווחים כי מקיימים בבית הספר שלהם 'הפסקה פעילה' אך הם אינם משתתפים בה מדדים לדרכי הגעה מהבית לבית הספר וחזרה הביתה: 1. דרכי הגעה לבית הספר: א. ברגל ב. ברכיבה על אופניים ללא מנוע עזר ג. ברכיבה על אופניים-קורקינט ממונעים ד. באוטובוס, רכבת, תחבורה ציבורית אחרת ה. בהסעה מאורגנת ו. ברכב פרטי, אופנוע, קטנוע 2. דרכי חזרה מבית הספר: א. ברגל ב. ברכיבה על אופניים ללא מנוע עזר ג. ברכיבה על אופניים-קורקינט ממונעים ד. באוטובוס, רכבת, תחבורה ציבורית אחרת 114

173 בהסעה מאורגנת ה. ברכב פרטי, אופנוע, קטנוע ו. עמדת בני הנוער לגבי הדברים שיכולים לעודד/להקל על הבני נוער ללכת לבית הספר ברגל או לרכוב על אופניים בדרך לבית הספר: שביל מסומן להליכה או לאופניים א. מדרכות רחבות יותר להולכי רגל ב. פחות תנועה של רכבים ג. מקומות בטוחים להשאיר בהם את האופניים בבית הספר ד. מקומות בטוחים יותר לחצות את הכביש ה. אנשים ללכת איתם ו. לא לחשוש מתקיפות והצקות על ידי אנשים אחרים ז. תאים/לוקרים בבית הספר בהם אפשר להשאיר את הדברים ח. לגור קרוב יותר לבית הספר ט. תאורת רחוב טובה יותר י..3 מדדי פעילות ספורט במסגרת בית הספר )שכיחות, מסגרת ביצוע וכו'(. השתתפות בסוגים שונים של פעילות גופנית בבית הספר, ב- 12 החודשים האחרונים: 1. כדורגל כדור יד כדור סל כדור עף משחקי כדור אחרים ריצה אתלטיקה קלה הליכה התעמלות )קרקע/מכשירים/אמנותית( ריקודי עם שחיה משחקי חצר המסגרת בה בוצעו הסוגים השונים של הפעילות המוזכרות לעיל בבית הספר: 2. שיעורי חינוך גופני )חנ"ג( א. נבחרת בית הספר ב. זמן חופשי ג. הפסקה פעילה ד. 111

174 ממצאים עיקריים מדדי פעילות גופנית במסגרת בית הספר אחוז בני הנוער אשר מסכימים/מסכימים בהחלט עם האמירה "אני אוהב את שיעורי החינוך הגופני בבית הספר", על פי לוח 1, עומד על כ- 14%. ניתן לראות, כי בני נוער בכיתות ו' נוטים לדיווח זה בשכיחות גבוהה יותר )כ- 10% ( מבני נוער בכיתות גבוהות יותר )כיתה ח'- כ- 10% ; כיתה י'- 00%; כיתות י"א- י"ב- כ- 02% (. בנים נוטים לדיווח זה יותר מבנות בכל המגזרים ובכל שכבות הגיל )למעט כיתה ו' במגזר הערבי(. עוד ניתן לציין, כי מבין המגזרים, נראה כי בני נוער מהמגזר הערבי בכל הכיתות, מדווחים בשכיחות הגבוהה ביותר שאוהבים את שיעורי החינוך הגופני בביה"ס, לעומת המגזר היהודי-חילוני והיהודי-דתי )ראה תרשים 1.2(. לוח 1: אחוז בני נוער שמסכימים/מסכימים בהחלט עם האמרה: "אני אוהב את שיעורי החינוך הגופני בבית הספר", לפי מגזר, מגדר, כיתה ומעמד סוציו-אקונומי ו' ח' י' י"א-י"ב סוציו- אקונומי נמוך סוציו- אקונומי גבוה משיבים בנים מגזר ערבי בנות ,085 כל המדגם בנים בנות , ,009 1,780 ממלכתי דתי בנות בנים ממלכתי חילוני בנות בנים ,099 1,

175 תרשים 1.1: אחוז בני נוער שמסכימים/מסכימים בהחלט עם האמרה: "אני אוהב את שיעורי החינוך הגופני בבית הספר", לפי מגדר וכיתה תרשים 1.2: אחוז בני נוער שמסכימים/מסכימים בהחלט עם האמרה: "אני אוהב את שיעורי החינוך הגופני בבית הספר", לפי מגזר וכיתה תרשים 1.1: אחוז בני נוער שמסכימים/מסכימים בהחלט עם האמרה: "אני אוהב את שיעורי החינוך הגופני בבית הספר", לפי מגדר ומעמד סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך סה "כ בנות בנים 113

176 תרשים 1.2: אחוז בני נוער שמסכימים/מסכימים בהחלט עם האמרה: "אני אוהב את שיעורי החינוך הגופני בבית הספר", לפי מגזר ומעמד סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני תרשים 1.1: אחוז בני נוער שמסכימים/מסכימים בהחלט עם האמרה: "אני אוהב את שיעורי החינוך הגופני בבית הספר", לפי מגזר, מגדר ומעמד סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך בנות בנים בנות בנים בנות בנים מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני הפסקה פעילה בני הנוער נשאלו האם מקיימים בבית-ספרם הפסקה פעילה. מן העולה בלוח 2 ניתן לראות, כי כמחצית מבני הנוער דיווחו שאכן מקיימים בבית הספר שלהם הפסקה פעילה. נראה כי קיים הבדל משמעותי בין המתרחש במגזר היהודי והמגזר הערבי: בקרב בני נוער מהמגזר היהודי, נראה דיווח בשיעור נמוך משמעותית מאשר במגזר הערבי בנוגע לכך )כ- 04% בקרב המגזר הממלכתי-דתי, כ- 01% בקרב המגזר הממלכתי וכ- 01% בקרב המגזר הערבי(. 110

177 לוח 2: אחוז בני נוער המדווחים כי מקיימים בבית הספר שלהם 'הפסקה פעילה', לפי מגזר, מגדר, כיתה ומעמד סוציו-אקונומי ו' ח' י' בנים מגזר ערבי בנות בנים כל המדגם בנות ממלכתי דתי בנות בנים ממלכתי חילוני בנות בנים , , , , , , י"א-י"ב סוציו- אקונומי נמוך סוציו- אקונומי גבוה משיבים תרשים 2.1: אחוז בני נוער המדווחים כי מקיימים בבית הספר שלהם 'הפסקה פעילה', לפי מגדר וכיתה 115

178 תרשים 2.2: אחוז בני נוער המדווחים כי מקיימים בבית הספר שלהם 'הפסקה פעילה', לפי מגזר וכיתה תרשים 2.1: אחוז בני נוער המדווחים כי מקיימים בבית הספר שלהם 'הפסקה פעילה', לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך סה "כ בנות בנים תרשים 2.2: אחוז בני נוער המדווחים כי מקיימים בבית הספר שלהם 'הפסקה פעילה', לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי 100 סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני 110

179 כ) תרשים 2.1: אחוז בני נוער המדווחים כי מקיימים בבית הספר שלהם 'הפסקה פעילה', לפי מגזר, מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך 0 בנות בנים בנות בנים בנות בנים מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני כמה מבני הנוער בבתי ספר בהם מקיימים הפסקה פעילה לא משתתפים בה? מתוך אלו אשר מקיימים הפסקה פעילה, נבדק אחוז בני הנוער שאינם משתתפים בה. התרשים הקודם אשר התייחס לקיומה של הפסקה פעילה הראה, שזו קיימת בשכיחות הגבוהה ביותר בכיתות ו'. בלוח 3 ניתן להבחין, כי בשכבת גיל זו מדווחת גם השכיחות הגבוהה ביותר על היעדרות מהפסקה פעילה )03%(, ובתוך כך יותר בנות כיתה ו' -01%( מאשר בנים )כ- 31% ( )ראה תרשים 3.1(. שיעור אי- ההשתתפות בהפסקה פעילה נמוך יותר במגזר הדתי )ראה תרשים 3.2(. לוח 1: אחוז בני נוער המדווחים כי מקיימים בבית הספר שלהם 'הפסקה פעילה' אך הם אינם משתתפים בה, לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי ממלכתי חילוני ממלכתי דתי מגזר ערבי כל המדגם ו' ח' י' י"א-י"ב בנים בנות בנים בנות בנים בנות בנים בנות סוציו- אקונומי נמוך סוציו- אקונומי גבוה , , , , , , , , , ,241 משיבים 111

180 תרשים 1.1: אחוז בני נוער המדווחים כי מקיימים בבית הספר שלהם 'הפסקה פעילה' אך הם אינם משתתפים בה, לפי מגדר וכיתה תרשים 3.2: אחוז בני נוער המדווחים כי מקיימים בבית הספר שלהם 'הפסקה פעילה' אך הם אינם משתתפים בה, לפי מגזר וכיתה תרשים 1.1: אחוז בני נוער המדווחים כי מקיימים בבית הספר שלהם 'הפסקה פעילה' אך הם אינם משתתפים בה, לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך סה "כ בנות בנים 111

181 תרשים 3.4: אחוז בני נוער המדווחים כי מקיימים בבית הספר שלהם 'הפסקה פעילה' אך הם אינם משתתפים בה, לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני תרשים 3.5: אחוז בני נוער המדווחים כי מקיימים בבית הספר שלהם 'הפסקה פעילה' אך הם אינם משתתפים בה, לפי מגזר, מגדר ומצב סוציו-אקונומי סוציו-אקונומי גבוה סוציו-אקונומי נמוך בנות בנים בנות בנים בנות בנים מגזר ערבי מגזר דתי מגזר חילוני דרכי הגעה לבית הספר בני הנוער נשאלו לגבי דרכי הגעתם אל בית הספר. הוצגה בפניהם רשימה של אפשרויות הגעה: ברגל, ברכיבה על אופניים ללא מנוע עזר, ברכיבה על אופניים-קורקינט ממונעים, באוטובוס/רכבת/תחבורה ציבורית אחרת, בהסעה מאורגנת, ברכב פרטי, אופנוע וקטנוע. בלוח 0 ניתן להבחין, שהגעה ברגל הינה השכיחה ביותר מבין אפשרויות דרכי ההגעה, בכל המגזרים )בעיקר במגזר הערבי עם שיעור של כ- 04%, כ- 33% במגזר הדתי וכ- 01% במגזר היהודי חילוני(. רכיבה על אופניים לא חשמליים )במגזר הערבי עם שיעור של כ- 3%, במגזר היהודי-דתי כ- 5% 110

182 ובמגזר היהודי-חילוני כ- 0% ( או אופניים חשמליים )במגזר הערבי עם שיעור של כ- 5%, במגזר היהודי- דתי ובמגזר היהודי חילוני כ- 2% (, הם הכי פחות שכיחים בכל המגזרים. עוד עולה, כי הסעה מאורגנת מהווה דרך הגעה לבית הספר בשכיחות גבוהה יותר בקרב בני נוער מהמגזר היהודי- דתי )כ- 11% ( ומהמגזר הערבי )כ- 12% (, לעומת בני נוער מהמגזר החילוני )1%(. הגעה בתחבורה ציבורית )כמו אוטובוס, רכבת( נפוצה יותר בקרב בני נוער מהמגזר היהודי- חילוני )כ- 11% ( והיהודי-דתי )כ- 25% ( לעומת המגזר הערבי )כ- 1% (. הגעה באמצעות רכב פרטי, אופנוע או קטנוע נפוץ יותר בקרב בנות בכל המגזרים לעומת בנים )במגזר החילוני: 11% מהבנים, כ- 22% מהבנות; במגזר היהודי-דתי: כ- 13% מהבנים, כ- 24% מהבנות; במגזר הערבי: כ- 12% מהבנים, כ- 13% מהבנות(. לוח 2: התפלגות דרכי ההגעה אל בית הספר לפי מגזר ומגדר דרך ההגעה אל בית הספר בנים ממלכתי בנות ממלכתי דתי בנים בנות בנים ערבי בנות ברגל ברכיבה על אופניים ללא מנוע עזר )לא חשמליים( ברכיבה על אופניים- קורקינט ממונעים )חשמליים( באוטובוס, רכבת או תחבורה ציבורית אחרת בהסעה מאורגנת ברכב פרטי, אופנוע או קטנוע 1, ,005 1,096 משיבים 909 תרשים 2.1: אחוז בני נוער שהולכים ברגל אל בית הספר, לפי מגדר ומגזר 114

183 תרשים 2.2: אחוז בני נוער שרוכבים על אופניים ללא מנוע עזר )לא חשמליים(, אל בית הספר, לפי מגדר ומגזר תרשים 2.1: אחוז בני נוער שרוכבים על אופניים-קורקינט ממונעים )חשמליים( אל בית הספר, לפי מגדר ומגזר תרשים 2.2: אחוז בני נוער שמגיעים באוטובוס, רכבת או תחבורה ציבורית אחרת, אל בית הספר, לפי מגדר ומגזר 111

184 תרשים 2.1: אחוז בני נוער שמגיעים בהסעה מאורגנת, אל בית הספר, לפי מגדר ומגזר תרשים 2.0: אחוז בני נוער שמגיעים ברכב פרטי, אופנוע או קטנוע, אל בית הספר, לפי מגדר ומגזר בפני בני הנוער הוצגה רשימה של דברים אשר יכולים לעודד את ההגעה לבית הספר ברגל או באופניים. כפי שניתן לראות בלוח 5, הרשימה כללה: שביל מסומן להליכה או לאופניים, מדרכות רחבות יותר להולכי רגל, פחות תנועה של רכבים, מקומות בטוחים להשאיר בהם את האופניים בבית הספר, מקומות בטוחים יותר לחצות את הכביש, אנשים ללכת איתם, לא לחשוש מתקיפות והצקות על-ידי אנשים אחרים, תאים/לוקרים בבית הספר בהם אפשר להשאיר את הדברים, לגור קרוב יותר לבית הספר ותאורת רחוב טובה יותר. ניתן לראות באופן עקבי, כי בני נוער מן המגזר הערבי ציינו בשכיחות גבוהה יותר את כל הפריטים ברשימה, לעומת המגזר היהודי-חילוני והמגזר היהודי-דתי. עוד נמצא, כי ברוב המדדים במגזר היהודי-חילוני והיהודי דתי, עמדות הבנות היו נחרצות יותר מהבנים. ממצא זה אינו עקבי במגזר הערבי. הפריטים שדווחו בשיעור הגבוה ביותר כדי להקל ולעודד הגעה לביה"ס ברגל/אופניים במגזר היהודי-חילוני הם: מקומות בטוחים לחצות את הכביש )00%( ומדרכות רחבות יותר להולכי רגל )כ- 00%(. הפריטים שצוינו בשיעור הנמוך ביותר הם: פחות תנועת רכבים )כ- 53% ( ותאורת רחוב טובה יותר )כ- 50% (. 112

185 113 םיטירפה וחוודש הובגה רועישב רתויב ידכ לקהל דדועלו העגה ס"היבל םיינפוא/לגרב רזגמב,יתדה םיליבקמ אצמנל רזגמב ידוהיה :ינוליח תומוקמ םיחוטב תוצחל תא שיבכה )03%-כ( תוכרדמו תובחר רתוי יכלוהל לגר.)02%-כ( וניוצש םיטירפה ךומנה רועישב רתויב :םה תרואת בוחר הבוט רתוי (כ,)54%- ליבש ןמוסמ הכילהל וא םיינפואל אלו שושחל תופיקתמ תוקצהו י"ע םישנא םירחא -כ(.)50% םיטירפה וחוודש רועישב הובגה רתויב ידכב לקהל דדועלו העגה ס"היבל םיינפוא/לגרב רזגמב יברעה :םה תומוקמ םיחוטב תוצחל תא שיבכה,)11%( תוכרדמ תובחר רתוי יכלוהל לגר (14%-כ( ליבשו ןמוסמ הכילהל וא םיינפואל.)10%-כ( םיטירפה וניוצש ךומנה רועישב רתויב :םה תומוקמ םיחוטב ריאשהל םהב תא םיינפואה ס"יבב רוגלו בורק ס"היבל.)01%-כ(

186 לוח 1: רשימת הפריטים שיכולים לעודד/להקל על בני נוער בכיתות ו' י- אופניים בדרך לביה"ס, לפי מגדר ומגזר "ב ללכת ברגל או לרכוב על בנים ממלכתי בנות ממלכתי דתי בנים בנות בנים ערבי בנות משיבים 3, שביל מסומן להליכה או לאופניים 3, מדרכות רחבות יותר להולכי רגל 3, פחות תנועה של רכבים 3, מקומות בטוחים להשאיר בהם את האופניים בבית הספר 3, מקומות בטוחים יותר לחצות בהם את הכביש 3, אנשים ללכת איתם 3, לא לחשוש מתקיפות והצקות על ידי אנשים אחרים 3, תאים/לוקרים בבית הספר בהם אפשר להשאיר את הדברים שלי 3, לגור קרוב יותר לבית הספר 3, תאורת רחוב טובה יותר 110

187 תרשים 1.1: אחוז בני נוער המדווחים ששביל מסומן להליכה או לאופניים, יכול לעודד/להקל עליהם ללכת ברגל או לרכוב על אופניים בדרך לביה"ס, לפי מגדר ומגזר תרשים 1.2: אחוז בני נוער המדווחים שמדרכות רחבות יותר להולכי רגל, יכולות לעודד/להקל עליהם ללכת ברגל או לרכוב על אופניים בדרך לביה"ס, לפי מגדר ומגזר תרשים 1.1: אחוז בני נוער המדווחים שפחות תנועה של רכבים, יכולה לעודד/להקל עליהם ללכת ברגל או לרכוב על אופניים בדרך לביה"ס, לפי מגדר ומגזר 115

188 תרשים 1.2: אחוז בני נוער המדווחים שמקומות בטוחים להשאיר בהם את האופניים בבית הספר, יכולים לעודד/להקל עליהם לרכוב על אופניים בדרך לביה"ס, לפי מגדר ומגזר תרשים 1.1: אחוז בני נוער המדווחים שמקומות בטוחים יותר לחצות בהם את הכביש, יכולים לעודד/להקל עליהם ללכת/לרכוב על אופניים בדרך לביה"ס, לפי מגדר ומגזר תרשים 1.0: אחוז בני נוער המדווחים שאנשים ללכת איתם, יכולים לעודד/להקל עליהם ללכת/ לרכוב על אופניים בדרך לביה"ס, לפי מגדר ומגזר 110

189 תרשים 1.7: אחוז בני נוער המדווחים שלא לחשוש מתקיפות והצקות על ידי אנשים אחרים, יכול לעודד/להקל עליהם ללכת/ לרכוב על אופניים בדרך לביה"ס, לפי מגדר ומגזר תרשים 1.8: אחוז בני נוער המדווחים שתאים/לוקרים בבית הספר בהם אפשר להשאיר את הדברים שלהם, יכולים לעודד/להקל עליהם ללכת/ לרכוב על אופניים בדרך לביה"ס, לפי מגדר ומגזר תרשים 1.9: אחוז בני נוער המדווחים שלגור קרוב יותר לבית הספר, יכול לעודד/להקל עליהם ללכת/לרכוב על אופניים בדרך לביה"ס, לפי מגדר ומגזר 111

190 תרשים 1.11: אחוז בני נוער המדווחים שתאורת רחוב טובה יותר, יכולה לעודד/להקל עליהם ללכת/לרכוב על אופניים בדרך לביה"ס, לפי מגדר ומגזר השתתפות בסוגים שונים של פעילות גופנית בבית הספר ב- 12 החודשים האחרונים בני נוער נשאלו על השתתפותם בסוגים שונים של פעילויות ספורט. לוח 0 מפרט את התפלגות ביצוע סוגים של פעילות גופנית בבית הספר ב- 12 החודשים האחרונים. בין הפעילויות: כדורגל, כדור יד, כדורסל, כדור עף, משחקי כדור אחרים, ריצה, אתלטיקה קלה, הליכה, התעמלות )קרקע/מכשירים/אמנותית(, ריקודי עם, שחיה ומשחקי חצר. הממצאים מראים, כי הפעילויות העדיפות על בנים הינן כדורגל )כ- 15% ( וריצה )כ- 14% (, ואצל הבנות הן ריצה )01%( והליכה )53%(. הפעילות הכי פחות שכיחה בקרב בנים ובנות כאחד היא: ריקודי עם )כ- 0% מהבנים וכ- 14% מהבנות(. קיים פער בין המגזרים בפעילויות שונות: כדור-עף, כדורסל, משחקי כדור אחרים וריצה שכיחות יותר בקרב בני נוער מן המגזר היהודי-חילוני. התעמלות קרקע/מכשירים/אומנותית, כדורגל, כדור יד, אתלטיקה קלה, הליכה, שחייה, משחקי חצר וריקודי עם שכיחות יותר בקרב המגזר הערבי, כאשר שיעור הדיווח על ריקודי עם גבוה באופן משמעותי משאר המגזרים )20% ו- 5%-0%, בהתאמה(. במגזר הדתי לא הופיעו שיעורי דיווח גבוהים יותר משאר המגזרים באף סוג פעילות גופנית. 111

191 110 חול :0 תוגלפתה עוציב םיגוס םינוש לש תוליעפ תינפוג תיבב,רפסה 12-ב םישדוחה,םינורחאה רדגמ יפל רזגמו ברקב ינב תותיכב רעונ 'ו -י ב" תוליעפה ינוליח -יתכלממ -יתכלממ יתד יברע םגדמה לכ רפסמ םיבישמ םינב תונב כ"הס םינב תונב כ"הס םינב תונב כ"הס םינב תונב כ"הס לגרודכ ,911 די רודכ ,911 לסרודכ ,911 ףע רודכ ,911 יקחשמ רודכ םירחא ,911 הציר ,911 הקיטלתא הלק ,911 הכילה ,911 תולמעתה /עקרק( /םירישכמ )תיתונמא ,911 ידוקיר םע ,911 היחש ,911 יקחשמ רצח ,911

192 תרשים 6.1: אחוז בני נוער ששיחקו במשחקי כדור, ב- 12 החודשים האחרונים, על פי מגדר וסוג המשחק תרשים 6.2: אחוז בני נוער ששיחקו משחקי כדור, ב- 12 החודשים האחרונים, על פי מגזר וסוג המשחק תרשים 0.1: אחוז בני נוער שעסקו בריצה, הליכה או אתלטיקה קלה, ב- 12 החודשים האחרונים, על פי מגדר וסוג הפעילות 104

193 תרשים 0.2: אחוז בני נוער שעסקו בריצה, הליכה או אתלטיקה קלה, ב- 12 החודשים האחרונים, על פי מגזר וסוג הפעילות תרשים 0.1: אחוז בני נוער שעסקו בהתעמלות )מכשירים, קרקע, אומנותית( או בריקודי עם, ב- 12 החודשים האחרונים, על פי מגדר וסוג הפעילות תרשים 0.0: אחוז בני נוער שעסקו בהתעמלות )מכשירים, קרקע, אומנותית( או בריקודי עם, ב- 12 החודשים האחרונים על פי מגזר וסוג הפעילות 101

194 תרשים 0.7: אחוז בני נוער שעסקו בשחייה או במשחקי חצר, ב- 12 החודשים האחרונים, על פי מגדר וסוג הפעילות תרשים 0.8: אחוז בני נוער שעסקו בשחייה או במשחקי חצר, ב- 12 החודשים האחרונים, על פי מגזר וסוג הפעילות בני נוער ציינו לגבי כל פעילות גופנית באיזו מסגרת היא מבוצעת על-ידם: במסגרת שיעורי חינוך גופני, נבחרת ביה"ס, בזמנם החופשי או בזמן ההפסקה הפעילה. בלוח 1 ניתן לראות, כי כל הפעילויות מתקיימות בשכיחות הגבוהה ביותר במסגרת שיעורי חינוך גופני )למעט שחייה(. 102

195 י- לוח 7: התפלגות ביצוע סוגים שונים של פעילות גופנית שונות בביה"ס, ב- 11 הימים האחרונים, לפי מגדר ומגזר בקרב בני נוער בכיתות ו' "ב הפעילות מספר ימים ממוצע בנים בנות שיעורי חנ"ג מקום ביצוע נבחרת ביה"ס זמן חופשי הפסקה פעילה מספר משיבים 2, כדורגל 3.1 2, כדור יד 2.2 2, כדורסל 2.7 2, כדור עף 2.4 2, משחקי כדור אחרים 2, ריצה 2.8 2, אתלטיקה קלה 2.5 2, הליכה 2.6 2, התעמלות )קרקע/ מכשירים/ אמנותית( 2, ריקודי עם 3.0 2, שחיה 2.7 2, משחקי חצר 3.2 תרשים 7.1: מספר הימים בשבוע בהם בני נוער עסקו במשחקי כדור בביה"ס, ב- 11 הימים האחרונים, לפי מגדר וסוג הפעילות )מתוך בני נוער שדיווחו שהם מבצעים את הפעילות( 103

196 תרשים 7.2: אחוז בני נוער המשחקים משחקי כדור בביה"ס, ב- 11 הימים האחרונים, על פי מקום וסוג המשחק )מתוך בני נוער שדיווחו שהם מבצעים את הפעילות( תרשים 7.1: מספר הימים בשבוע בהם בני נוער עסקו בריצה, הליכה או אתלטיקה קלה בביה"ס, ב- 11 הימים האחרונים, לפי מגדר וסוג הפעילות )מתוך בני נוער שדיווחו שהם מבצעים את הפעילות( תרשים 7.2: אחוז בני נוער שעסקו בריצה, הליכה או אתלטיקה קלה, בביה"ס, ב- 11 הימים האחרונים, על פי מקום וסוג הפעילות )מתוך בני נוער שדיווחו שהם מבצעים את הפעילות( 100

197 תרשים 7.1: מספר הימים בשבוע בהם בני נוער עסקו בהתעמלות )מכשירים, קרקע, אומנותית( או בריקודי עם, בביה"ס, ב- 11 הימים האחרונים, על פי מגדר וסוג הפעילות )מתוך בני נוער שדיווחו שהם מבצעים את הפעילות( תרשים 7.0: אחוז בני נוער שעסקו בהתעמלות )מכשירים, קרקע, אומנותית( או בריקודי עם, בביה"ס, ב- 11 הימים האחרונים, על פי מקום וסוג הפעילות )מתוך בני נוער שדיווחו שהם מבצעים את הפעילות( 105

198 OR* ניתוח קשרים עד כה הוצגו ממצאים תיאוריים למדדים השונים המתייחסים לבית הספר. כעת יוצגו ניתוחים הבאים: לקשרים הקשר בין השתתפות במסגרת נבחרת ביה"ס להתנהגויות סיכון 1. הקשר בין השתתפות במסגרת נבחרת ביה"ס לנשירה סמויה והישגים לימודיים 2. הקשר בין השתתפות במסגרת נבחרת ביה"ס לתסמינים פסיכוסומטיים 3. הקשר בין פעילות גופנית במסגרת נבחרת ביה"ס להתנהגויות סיכון הממצאים מראים, כי בקרב בני נוער אשר אינם משתתפים בנבחרת ביה"ס, בהשוואה לבני נוער אשר משתתפים בנבחרת ביה"ס אחת, ישנו סיכון של פי 3.1 לשימוש בסמים אי פעם וסיכון של פי 1.1 לביצוע שלוש ומעלה מהתנהגויות הסיכון הבאות: שימוש בנרגילה לפחות פעם אחת ב- 12 החודשים האחרונים, עישון סיגריות אי פעם, שתיית אלכוהול עד שכרות אי פעם, שתייה אביסה ב- 34 ימים האחרונים ושימוש בסמים אי פעם )ראה תרשים 1.1(. תרשים 8.1: קשר בין אי השתתפות בנבחרת ביה"ס לבין התנהגויות סיכון שונות לפחות שלוש מהתנהגויות הסיכון הנ"ל שימוש בסמים אי פעם שתייה אביסה ב- 30 ימים האחרונים שתיית אלכוהול עד שכרות אי פעם עישון סיגריות אי פעם שימוש בנרגילה לפחות פעם אחת ב- 12 החודשים האחרונים * יחס הסיכון להתנהגויות סיכון שונות עבור נבדקים שאינם משתתפים בנבחרת ביה"ס, בהשוואה לנבדקים שמשתתפים בנבחרת ביה"ס אחת. 100

199 OR* בחלוקה למגדר ניתן לראות, כי אי השתתפות בנבחרת ביה"ס, בהשוואה להשתתפות בנבחרת ביה"ס אחת, מעלה את הסיכון לשימוש בסמים אי פעם פי 5 בקרב בנים, בעוד בקרב בנות עולה הסיכון פי 1.0 לשלוש ומעלה התנהגויות סיכון )תרשים 1.2(. תרשים 8.2: קשר בין אי השתתפות במסגרת נבחרת ביה"ס )בהשוואה להשתתפות בנבחרת ביה"ס אחת( לבין התנהגויות סיכון שונות, לפי מגדר בנים בנות עישון סיגריות אי פעם שימוש בנרגילה לפחות פעם אחת ב- 12 החודשים האחרונים שתייה אביסה ב- 30 ימים האחרונים שתיית אלכוהול עד שכרות אי פעם שימוש בסמים אי פעם לפחות שלוש מהתנהגויות הסיכון הנ"ל * יחס הסיכון להתנהגויות סיכון שונות עבור נבדקים שאינם משתתפים בנבחרת ביה"ס, בהשוואה לנבדקים שמשתתפים בנבחרת ביה"ס אחת, לפי מגדר. 101

200 OR* בחלוקה למגזר ניתן לראות, כי אי השתתפות בנבחרת ביה"ס בהשוואה להשתתפות בנבחרת ביה"ס אחת, מעלה את הסיכון לשימוש בסמים אי פעם פי 0.0 בקרב המגזר היהודי ופי 2.2 לביצוע שלוש ומעלה מהתנהגויות הסיכון הבאות: שימוש בנרגילה לפחות פעם אחת ב- 12 החודשים האחרונים, עישון סיגריות אי פעם, שתיית אלכוהול עד שכרות אי פעם, שתייה אביסה ב- 34 ימים האחרונים ושימוש בסמים אי פעם )תרשים 8.3(. תרשים 8.1: קשר בין אי השתתפות בנבחרת ביה"ס לבין התנהגויות סיכון שונות, לפי מגזר שתייה אביסה ב- 30 ימים האחרונים שתיית אלכוהול עד שכרות אי פעם עישון סיגריות אי פעם שימוש בנרגילה לפחות פעם אחת ב- 12 החודשים האחרונים לפחות שלוש מהתנהגויות הסיכון הנ"ל שימוש בסמים אי פעם מגזר יהודי מגזר ערבי * יחס הסיכון להתנהגויות סיכון שונות עבור נבדקים שאינם משתתפים בנבחרת ביה"ס, בהשוואה לנבדקים שמשתתפים בנבחרת ביה"ס אחת, לפי מגזר. 101

201 OR* הקשר בין ביצוע פעילות גופנית במסגרת נבחרת ביה"ס לבין תסמינים פסיכוסומטיים בהשוואה בין בני נוער אשר משתתפים בנבחרת ביה"ס לבין בני נוער אשר אינם משתתפים בנבחרת ביה"ס אחת )תרשים 9.1( ניתן לראות, כי בקרב הראשונים ישנו סיכון של פי 1.0 לתסמינים גופניים מידי יום )לפחות תסמין אחד( וסיכון של פי 1.0 לתסמינים נפשיים מידי יום )לפחות תסמין אחד(. תרשים 9.1: קשר בין השתתפות בנבחרת ביה"ס לבין תסמינים פסיכוסומטיים תסמינים נפשיים מידי יום)לפחות תסמין אחד( תסמינים גופניים מידי יום )לפחות תסמין אחד( הסיכון יחס לתסמינים פסיכוסומטיים נבדקים עבור שמשתתפים בנבחרת ביה"ס, בהשוואה * לנבדקים שאינם משתתפים בנבחרת ביה"ס. 100

202 OR* בחלוקה למגזר ניתן לראות, כי אי השתתפות בנבחרת ביה"ס בהשוואה להשתתפות בנבחרת ביה"ס אחת, מעלה את הסיכון לתסמינים גופניים מידי יום )לפחות תסמין אחד( ולתסמינים נפשיים מידי יום )לפחות תסמין אחד( בקרב המגזר הערבי )פי 1.0 ו- 1.0 בהתאמה( )תרשים 9.2(. תרשים 9.2: קשר בין אי השתתפות בנבחרת ביה"ס לבין תסמינים פסיכוסומטיים, לפי מגזר מגזר יהודי מגזר ערבי תסמינים נפשיים מידי יום)לפחות תסמין אחד( תסמינים גופניים מידי יום )לפחות תסמין אחד( * יחס הסיכון לתסמינים פסיכוסומטיים עבור נבדקים שאינם משתתפים בנבחרת ביה"ס, בהשוואה לנבדקים שמשתתפים בנבחרת ביה"ס אחת, לפי מגזר. 244

203 241 םוכיס תונקסמו תיב רפסה וניה םוקמה ןושארה תפישחל םידליה תוליעפל תינפוג,תנווגמ הרוצב תיבקע.תכשמתמו תודמע םידליה יפלכ תוברועמ תוליעפב תינפוג תיבב רפסה תוכילשמ לע םתוברועמ םג תוליעפב תינפוג ץוחמ ילתוכל תיב.רפסה רקחמב יחכונה,הארנ יכ תיברמ רעונה ינב םידיעמ לע שגר יבויח ירועיש יפלכ ךוניח.ינפוג 14%-כ ינבמ רעונה םימיכסמ/םימיכסמ טלחהב םע הרימאה ינא" בהוא תא ירועיש ךוניחה ינפוגה תיבב."רפסה דוע ןתינ,תוארל יכ רעונ ינב תותיכב 'ו םיטונ חווידל הז תוחיכשב ההובג רתוי ינבמ רעונ תותיכב תוהובג.רתוי ןיבמ,םירזגמה הארנ יכ ינב רזגמהמ רעונ יברעה לכב,תותיכה םיחוודמ תוחיכשב ההובגה רתויב םיבהואש תא ירועיש ךוניחה ינפוגה,ס"היבב תמועל רזגמה ינוליח-ידוהיה.יתד-ידוהיהו הארנ יכ ודיקפת לש ס"היב בוציעב תודמע םידליה יפלכ תוליעפ תיביטרופס וניא לבגומ ליגב.םידליה םלוא ינותנ רקחמה יחכונה םיעיבצמ לע,ליגב היילעה םעש,ךכ תויוליעפ תמגודכ הקספה הליעפ תושחרתמ תוחיכשב הכומנ רתוי.תיתועמשמ ךירצש ןכתיי ךישמהל תוליעפב וז ךות המאתה תקיודמ רתוי תובכשל ליגה תורגובה ידכ ךישמהל דדועלו תוליעפ.תינפוג ינב רעונה ולאשנ יבגל יכרד םתעגה לא תיב.רפסה ןתינ,ןיחבהל העגהש לגרב הניה הצופנ רתויב ןיבמ תויורשפא יכרד,העגהה לכב,םירזגמה הביכרו לע םינפוא וא םיינפוא םיילמשח יכה תוחפ החיכש לכב.םירזגמה רשקהב,הז ינפב ינב רעונה הגצוה המישר לש םירבד רשא םילוכי דדועל תא העגהה תיבל רפסה לגרב וא.םיינפואב ןתינ תוארל ןפואב,יבקע יכ רעונ ינב ןמ רזגמה יברעה ונייצ תוחיכשב ההובג רתוי תא לכ םיטירפה,המישרב תמועל רזגמה ינוליח-ידוהיה רזגמהו.יתד-ידוהיה םיטירפה וחוודש הובגה רועישב רתויב ידכ לקהל דדועלו העגה ס"היבל םיינפוא/לגרב רזגמב -ידוהיה ינוליח יתד-ידוהיהו :םה תומוקמ םיחוטב תוצחל תא שיבכה תוכרדמו תובחר רתוי יכלוהל.לגר םיטירפה וחוודש הובגה רועישב רתויב ידכ לקהל דדועלו העגה ס"היבל םיינפוא/לגרב רזגמב יברעה :םה תומוקמ םיחוטב תוצחל תא,שיבכה תוכרדמ תובחר רתוי יכלוהל לגר ליבשו ןמוסמ הכילהל וא.םיינפואל עדימ הז דיעמ לע ךרוצ תריציב הביבס החוטב ילולסמב העגהה תיבל.רפסה,ןכ ומכ עדימ הז הווהמ תוצלמה תויטקרפ םושייל ךרוצל דודיע העגה ס"היבל לגרב וא,םיינפואב הרוצב החוטב.החונו חותינ םינותנה הארה ןפואב,יבקע תופתתשהש תרחבנב ס"היב הווהמ ןסוח םרוג ינפמ תויוגהנתה ןוכיס האולחתו תמועל ולא רשא םניא םיפתתשמ תרחבנב.ס"היב

204 רשימת מקורות לפרק זה עראר, ח. )2440(. תפיסת תלמידי תיכון ערבים את מעמד החינוך הגופני בבית הספר והפעילות הגופנית מחוצה לו: היבטים מגדריים. בתנועה: כתב-עת למדעי החינוך הגופני והספורט, 1, כרך ט', Mckenzie, T.L. (2003). Health related physical education: Physical, activity fitness, and wellness. In S. J. Silverman 8c C. D. Ennis (Eds.), Student learning in physical education: Applying research to enhance instruction (pp ). Champain, IL: Human Kinetics. Portman, P.A. (2003). Are physical education classes encouraging students to be physical active? Experience of ninth grades in their last semester of required physical education. The Physical Educator, 60, Sallis, J.F., McKenzie, T.L., Kolody, B., Lewis, M., Marshall, S., & Rosengard, P. (1999). Effects of health-related physical education on academic achievement: Project SPARK. Research Quarterly for Exercise and Sport, 70,

205 פרק 6: פעילות גופנית הפנאי בשעות 243

206 פרק 0: פעילות גופנית בשעות הפנאי מבוא מומלץ לערוך פעילות גופנית מאומצת של שעה אחת מידי יום )2012 al.,.(currie et אולם מחקרים מראים, כי אחוזים נכרים מבני הנוער לא עומדים בהמלצה זו. השימוש הגובר בטכנולוגיה ובתוך כך מחשבים, טלפונים חכמים וטלוויזיה, מותיר אותם יישובים גם בשעות הפנאי ושלא צורכי למידה. נמצא, כי ביצוע פעילות גופנית כלשהי, גם אם פחותה מהמלצת ארגון הבריאות העולמי, יכולה להוביל להישגים חיוביים כמו סיפוק מהחיים, עליה בדימוי עצמי וירידה בתחלואה )2014 al.,.)brook et לפיכך, עידוד של מעבר מאורח חיים "יושבני" behavior( )Sedentary לכזו המשלבת פעילות גופנית הינה מועילה וחיונית. ההמלצה ביחס לזמן מסכים עומדת על שעתיים ליום לכל היותר )טלוויזיה, מחשב, אינטרנט, משחקי מחשב וקונסולות(. מחקר בינלאומי של ה- HBSC הראה, כי ילדים אשר בילו מול מסכים מעבר לשעתיים, הציגו מעורבות נמוכה יותר בפעילות גופנית, ללא הבדלים בין המינים ( al., Melkevik et 2010(. יחד עם זאת, נראה כי ירידה בזמן המוקדש לפעילות גופנית ועלייה בזמן ישיבה הינם תלויי גיל, כך שככל שעולים בגיל, ילדים מקדישים זמן קצר יותר לפעילות גופנית אך מעלים את זמן הישיבה.)Boniface et al., 2007( מדד אורח חיים יושבני: 1. בני נוער שיושבים לפחות 0 שעות ביום, בזמנם הפנוי, מחוץ לשעות בית הספר )למשל, במהלך צפייה בטלוויזיה, שימוש במחשב, נסיעה ברכב למידה ואכילה( מדדי רכיבה על אופניים עם/בלי מנוע עזר: 1. בני נוער שרוכבים על אופניים )רגילים, ללא מנוע עזר( בזמנם החופשי 2. בני נוער שרוכבים על אופניים חשמליים )עם מנוע עזר( בזמנם החופשי 3. מתוך בני הנוער שדיווחו כי הם רוכבים על אופניים )רגילים, ללא מנוע עזר(, שיעור בני הנוער שחובשים קסדה לעיתים קרובות בעת רכיבה על אופניים )רגילים, ללא מנוע עזר( מדדי תדירות ומסגרת ביצוע של פעילויות ספורט בשעות הפנאי: 1. התפלגות ביצוע סוגים שונים של פעילות גופנית בזמנם החופשי )לא בביה"ס( של בני הנוער, ב- 12 החודשים האחרונים 2. התפלגות הפעילויות הגופניות השונות בזמן החופשי - לפי תדירות ומקום הביצוע 3. בני נוער החברים במועדון כושר/ספורט/קאנטרי קלאב/מתנ"ס, ומתאמנים בו 0. בני נוער החברים במועדון כושר/ספורט/קאנטרי קלאב/מתנ"ס, אך אינם מתאמנים בו 240

207 ממצאים עיקריים אורח חיים "יושבני" Behavior( )Sedentary בני הנוער נשאלו על משך הזמן בו הם מבלים בישיבה בזמנם הפנוי, למשל כאשר הם צופים בטלוויזיה, מצויים מול המחשב, נוסעים ברכב, יושבים ללמוד או לאכול וכדומה. ממצאי המחקר מראים, כי 01% מבני הנוער מדווחים שהם יושבים לפחות 0 שעות ביום בזמנם החופשי )ראה לוח 1(. דיווח זה נפוץ יותר בקרב בני נוער בכיתות י', וכן בקרב בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי גבוה )כ- 05% ( לעומת ממעמד סוציו-אקונומי נמוך )כ- 35% (. ממצא זה עקבי בכל המגזרים, כפי שניתן לראות בתרשים 1.0. לוח 1: אחוז בני נוער שיושבים לפחות 2 שעות ביום, בזמנם הפנוי, מחוץ לשעות בית הספר )למשל, במהלך צפייה בטלוויזיה, שימוש במחשב, נסיעה ברכב, למידה ואכילה(, לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי ו' ח' י' י"א- י"ב סוציו- אקונומי נמוך סוציו- אקונומי גבוה משיבים בנים ממלכתי דתי בנות בנים מגזר ערבי בנות בנים ,546 כל המדגם בנות , , ממלכתי חילוני בנות בנים ,878 1, תרשים 1.1: אחוז בני נוער שיושבים לפחות 2 שעות ביום, בזמנם הפנוי, מחוץ לשעות בית הספר )למשל, במהלך צפייה בטלוויזיה, שימוש במחשב, נסיעה ברכב, למידה ואכילה(, לפי מגדר וכיתה 245

208 תרשים 1.2: אחוז בני נוער שיושבים לפחות 2 שעות ביום, בזמנם הפנוי, מחוץ לשעות בית הספר )למשל, במהלך צפייה בטלוויזיה, שימוש במחשב, נסיעה ברכב, למידה ואכילה(, לפי מגזר וכיתה תרשים 1.1: אחוז בני נוער שיושבים לפחות 2 שעות ביום, בזמנם הפנוי, מחוץ לשעות בית הספר )למשל, במהלך צפייה בטלוויזיה, שימוש במחשב, נסיעה ברכב, למידה ואכילה(, לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי תרשים 1.2: אחוז בני נוער שיושבים לפחות 2 שעות ביום, בזמנם הפנוי, מחוץ לשעות בית הספר )למשל, במהלך צפייה בטלוויזיה, שימוש במחשב, נסיעה ברכב למידה ואכילה(, לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי 240

209 רכיבה על אופניים עם/בלי מנוע עזר בלוח 2 ניתן לראות, כי כ- 21% מבני הנוער רוכבים על אופניים רגילים )ללא מנוע עזר( בזמנם החופשי. נראה, כי שכיחות הדיווח הגבוהה ביותר הנה בקרב בני נוער בכיתות ו' לעומת שאר שכבות הגיל )כ- 30% בכיתות ו' לעומת כ- 25% בכיתות ח', כ- 23% בכיתות י' ובכיתות י"א-י"ב(. בכל שכבות הגיל נראה כי בנים מדווחים בשכיחות גבוהה יותר על רכיבה על אופניים לעומת בנות. עוד ניתן להבחין, כי בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי גבוה מדווחים בשכיחות גבוהה יותר לעומת בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. ממצא זה נותר עקבי בכל המגזרים וגם בהשוואה בין המינים בכל מעמד )ראה תרשים 2.5(. לוח 2: אחוז בני נוער שרוכבים על אופניים )רגילים, ללא מנוע עזר( בזמנם החופשי, לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי ממלכתי חילוני ממלכתי דתי ערבי כל המדגם בנות בנים בנות בנים בנות בנים בנות בנים ו' ח' י' י"א- י"ב סוציו' נמוך סוציו' גבוה ,046 1,617 1, , משיבים 241

210 תרשים 2.1: אחוז בני נוער שרוכבים על אופניים )רגילים, ללא מנוע עזר( בזמנם החופשי, לפי מגדר וכיתה תרשים 2.2: אחוז בני נוער שרוכבים על אופניים )רגילים, ללא מנוע עזר( בזמנם החופשי, לפי מגזר וכיתה תרשים 2.1: אחוז בני נוער שרוכבים על אופניים )רגילים, ללא מנוע עזר( בזמנם החופשי, לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי 241

211 כ) תרשים 2.2: אחוז בני נוער שרוכבים על אופניים )רגילים, ללא מנוע עזר( בזמנם החופשי, לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי אופניים חשמליים )עם מנוע עזר( במחקר זה נמצא, כי כ- 11% בלבד מבני הנוער מדווחים כי הם רוכבים על אופניים חשמליים )עם מנוע עזר( בזמנם החופשי, כפי שניתן לראות בלוח 3. נתון זה נמוך משמעותית לעומת בני הנוער שדיווחו על רכיבה על אופניים רגילים ללא מנוע עזר בזמנם החופשי )כ- 21%, לוח 2(. גם במקרה זה, נראה כי שכיחות הדיווח גבוהה יותר בקרב בני נוער בכיתות ו' לעומת שאר שכבות הגיל, בהן שכיחות השימוש יורדת בהדרגה עם העלייה בגיל )כ- 15% בכיתות ו' לעומת כ- 12% בכיתות ח', כ- 14% בכיתות י' וכ- 1% בכיתות י"א-י"ב(. כמו כן, כפי שנמצא גם לגבי רכיבה על אופניים ללא מנוע עזר, גם עבור רכיבה על אופניים חשמליים, שיעור הדיווח גבוה יותר בקרב בנים לעומת בנות )אולם פער זה כמעט ולא קיים בקרב בני נוער בכיתות י"א-י"ב(. מעניין לציין, שבעניין רכיבה על אופניים לא ממונעים לא נמצא הבדל משמעותי בין המגזרים, אולם במקרה של אופניים ממונעים, בני נוער מן המגזר הערבי מדווחים על כך בשכיחות גבוהה יותר פי 2-10%( משני המגזרים האחרים )כ- 1% במגזר הדתי, כ- 0% במגזר החילוני(. מעניין לראות, כי שיעור דיווח דומה נמצא בקרב בני נוער ממצב סוציו-אקונומי נמוך וגבוה )כ- 12%-13% (. יש לציין, כי הדיווח על רכיבה על אופניים חשמליים היה נמוך בהרבה ממה שעורכי המחקר ציפו לאור השינויים הדרמטיים בכניסת אופניים חשמליים לתרבות הרכיבה של צעירים בישראל בשנים האחרונות. 240

212 לוח 1: אחוז בני נוער שרוכבים על אופניים חשמליים )עם מנוע עזר(, בזמנם החופשי, לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי ממלכתי חילוני ממלכתי דתי ערבי כל המדגם בנות בנים בנות בנים בנות בנים בנות בנים ו' ח' י' י"א- י"ב סוציו' נמוך סוציו' גבוה ,046 1,617 1, , משיבים תרשים 1.1: אחוז בני נוער שרוכבים על אופניים חשמליים )עם מנוע עזר(, בזמנם החופשי, לפי מגדר וכיתה 214

213 תרשים 1.2: אחוז בני נוער שרוכבים על אופניים חשמליים )עם מנוע עזר(, בזמנם החופשי, לפי מגזר וכיתה תרשים 1.1: אחוז בני נוער שרוכבים על אופניים חשמליים )עם מנוע עזר(, בזמנם החופשי, לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי תרשים 1.2: אחוז בני נוער שרוכבים על אופניים חשמליים )עם מנוע עזר(, בזמנם החופשי, לפי מגזר ומצב סוציו-אקונומי 211

214 חבישת קסדה בעת רכיבה על אופניים בני נוער אשר דיווחו על רכיבה על אופניים רגילים נתבקשו לציין האם הם חובשים קסדה בעת רכיבתם. בלוח 0 ניתן לראות, כי כ- 31% מבני הנוער מציינים שהם חובשים קסדה לעיתים קרובות בעת רכיבה על אופניים רגילים. במגזר היהודי-חילוני, בני נוער בכיתות י' מדווחים על חבישת קסדה בזמן רכיבה על אופניים רגילים בשכיחות הנמוכה ביותר )כ- 21% ( לעומת בני נוער בשאר שכבות הגיל במגזר זה )ו' כ- 53%; ח' כ- 55%, י"א-י"ב כ- 02% (. במגזר היהודי-דתי, בני נוער בכיתות ח' מציגים את השכיחות הנמוכה ביותר )כ- 10% ( לעומת מקביליהם בכיתות השונות מאותו המגזר )ו' כ- 33% ; י' 20%, י"א-י"ב כ- 21% (. ממצא זה הנו בדומה לנתונים במגזר הערבי; גם במגזר זה, בני נוער בכיתות ח' מציגים את השכיחות הנמוכה ביותר )כ- 21% ( לעומת בני נוער בשכבות הגיל השונות מאותו המגזר )ו' 51%; י' כ- 31%, י"א-י"ב כ- 00% (. בהשוואה בין המגזרים, נראה כי דיווח על חבישת קסדה במהלך רכיבה על אופניים רגילים שכיחה פחות בקרב בני נוער מהמגזר הערבי לעומת שני המגזרים האחרים. עוד נמצא כי בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי גבוה מדווחים על כך בשכיחות גבוהה לעומת בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. הממצא עקבי בין המינים והמגזרים )ראה תרשים 0.5(. לוח 2: מתוך בני נוער שדיווחו כי הם רוכבים על אופניים )רגילים, ללא מנוע עזר(: אחוז בני נוער שחובשים קסדה לעיתים קרובות בעת רכיבה על אופניים )רגילים, ללא מנוע עזר(, לפי מגזר, מגדר, כיתה ומצב סוציו-אקונומי ממלכתי חילוני ממלכתי דתי ערבי כל המדגם בנות בנים בנות בנים בנות בנים בנות בנים ו' ח' י' י"א-י"ב סוציו' נמוך סוציו' גבוה משיבים 212

215 תרשים 2.1: מתוך בני נוער שדיווחו כי הם רוכבים על אופניים )רגילים, ללא מנוע עזר(: אחוז בני נוער שחובשים קסדה לעיתים קרובות בעת רכיבה על אופניים )רגילים, ללא מנוע עזר(, לפי מגדר וכיתה תרשים 2.2: מתוך בני נוער שדיווחו כי הם רוכבים על אופניים )רגילים, ללא מנוע עזר(: אחוז בני נוער שחובשים קסדה לעיתים קרובות בעת רכיבה על אופניים )רגילים, ללא מנוע עזר(, לפי מגזר וכיתה תרשים 2.1: מתוך בני נוער שדיווחו כי הם רוכבים על אופניים )רגילים, ללא מנוע עזר(: אחוז בני נוער שחובשים קסדה לעיתים קרובות בעת רכיבה על אופניים )רגילים, ללא מנוע עזר(, לפי מגדר ומצב סוציו-אקונומי 213

216 210 םישרת ךותמ :2.2 וחווידש רעונ ינב םה יכ םיינפוא לע םיבכור,םיליגר( זוחא :)רזע עונמ אלל ינב םישבוחש רעונ הדסק םיתיעל תובורק תעב םיינפוא לע הביכר,םיליגר( עונמ אלל,)רזע רזגמ יפל בצמו ימונוקא-ויצוס תורידת תרגסמו לש עוציב תויוליעפ טרופס יאנפה תועשב חול 5 גיצמ תא תוגלפתה עוציב לש םינוש םיגוס תוליעפ תינפוג םנמזב ישפוחה אל( תיבב לש )רפסה ינב,רעונ 12-ב םישדוחה.םינורחאה ןיב :תויוליעפה,לגרודכ רודכ,די,לסרודכ רודכ,ףע יקחשמ רודכ,םירחא,הציר הקיטלתא,הלק,הכילה הביכר לע םיינפוא,םיענוממ/םיליגר הקלחה לע,סדיילב-רלור,ודו'ג,הטרק תונמא המיחל,תרחא ןומיא תולוקשמ/חוכ רדחב,רשוכ ןומיא יבוריא רדחב,רשוכ יגוח בוציע,ףוג תולמעתה,)תיתונמא/םירישכמ/עקרק( ידוקיר,םע,היחש טרופס,ימי,שטווקס/סינט סינט ןחלוש תוליעפו תינפוג תרחא,Xbox :ומכ( תולטמ,תיב הדובע,תואלקחב היינב.)המודכו ןתינ תוארל ןיבמ תמישר,תויוליעפה יכ תוליעפה הפידעה לע םינב הניה לגרודכ )03%-כ( הצירו )50%-כ( לצאו תונבה איה הציר )52%-כ( הכילהו.)51%-כ( תוליעפה יכה החיכש תוחפ ברקב םינב איה ידוקיר םע 1%-כ( )םינבהמ לצאו תונב רבודמ תויוליעפב תורושקה תויונמאב המיחלה 3%(,ודו'גב 0%-כ הטרקב 5%-כו תויונמואב המיחל.)תורחא םייק רעפ ןיב םירזגמה,תונוש תויוליעפב :המגודל תונב ןמ רזגמה יברעה תוחוודמ לע תופתתשה קחשמב לגרודכ תוחיכשב ההובג תיתועמשמ תמועל תונב ינשמ םירזגמה םירחאה,35%-כ( תמועל -כ 13% רזגמב יתד-ידוהיה 0%-כו רזגמב,)ינוליח-ידוהיה הקיטלתא הלק החיכש רתוי רזגמב יברעה -כ(,30% תמועל 13%-כ רזגמב יתד-ידוהיה 10%-כו רזגמב,)ינוליח-ידוהיה תויונמוא המיחלה םיגוסמ םינוש תוחוודמ תוחיכשב ההובג רתוי רזגמב יברעה תמועל ינש םירזגמה,םירחאה תוליעפ רדחב רשוכ ןומיא(,תולוקשמ/חוכ,יבוריא בוציע,ףוג )דוקיר החיכש תוחפ ברקב רזגמה,יתד-ידוהיה םע-ידוקיר חיכש רתוי ברקב רזגמה יברעה,21%-כ( תמועל 0%-כ רזגמב יתד-ידוהיה 3%-כו רזגמב -ידוהיה )ינוליח ןכו הייחש החיכש רתוי ברקב רזגמה יברעה,31%-כ( תמועל 20%-כ רזגמב יתד-ידוהיה -כו 21% רזגמב.)ינוליח-ידוהיה

217 215 חול תוגלפתה :1 לש םיזוחאב עוציב -מ תחא לכ 21 לש םינוש םיגוס תויוליעפ תוינפוג ןמזב ישפוחה אל( )ס"היבב,םינורחאה םישדוחה 12-ב רזגמ יפל רדגמו ברקב רעונ ינב תותיכב 'ו -י ב".זכורמב תוליעפה ינוליח -יתכלממ -יתכלממ יתד יברע םגדמה לכ רפסמ םיבישמ םינב תונב כ"הס םינב תונב כ"הס םינב תונב כ"הס םינב תונב כ"הס לגרודכ ,924 די רודכ ,924 לסרודכ ,924 ףע רודכ ,924 םירחא רודכ יקחשמ ,924 הציר ,924 הלק הקיטלתא ,924 הכילה ,924 לע הביכר םיינפוא אל( )םיילמשח ,924 םיינפוא לע הביכר םיילמשח ,924 סדיילב רלור לע הקלחה ,924 ודו'ג ,924 הטרק ,924 תונמא תרחא המיחל ןוגכ(,תוקבאיה,ףורגא,הראופק )גניסקובקיק ,924 ןומיא תולוקשמ/חוכ רדחב רשוכ ,924 רשוכה רדחב יבוריא ןומיא ,924 יגוח ףוגה בוציע ןוגכ(,הגוי )סיטליפ ,924 תולמעתה )תיתונמא/םירישכמ/עקרק( ,924 דוקיר יעוצקמ לוחמ /,פוה פיה,ינרדומ,טלב( )תודדועמ ,924 םע ידוקיר ,924 היחש ,924 טרופס ימי ןוגכ(,הריתח,טיש תשילג,םילג תשילג )חור ,924 סינט / שווקס ,924 ןחלוש סינט ,924 תוליעפ תינפוג :תרחא קחשמ וא Wii-ב,Xbox הרזע,תיבה תולטמב הדובע,תואלקחב היינב 'דכו ,924

218 תרשים 5.1: אחוז בני נוער ששיחקו במשחקי כדור ב- 12 החודשים האחרונים, בזמנם החופשי, על פי מגדר וסוג המשחק תרשים 5.2: אחוז בני נוער ששיחקו משחקי כדור ב- 12 החודשים האחרונים, בזמנם החופשי, על פי מגזר וסוג המשחק תרשים 1.1: אחוז בני נוער שעסקו בריצה, הליכה או אתלטיקה קלה ב- 12 החודשים האחרונים, בזמנם החופשי, על פי מגדר וסוג הפעילות 210

219 תרשים 1.2: אחוז בני נוער שעסקו בריצה, הליכה או אתלטיקה קלה ב- 12 החודשים האחרונים, בזמנם החופשי, על פי מגזר וסוג הפעילות תרשים 1.1: אחוז בני נוער שעסקו ברכיבה על אופניים ללא/ עם מנוע עזר או רכבו על רולרבליידס, ב- 12 החודשים האחרונים, בזמנם החופשי, על פי מגדר וסוג הפעילות תרשים 1.0: אחוז בני נוער שעסקו ברכיבה על אופניים ללא/ עם מנוע עזר או רכבו על רולרבליידס, ב- 12 החודשים האחרונים, בזמנם החופשי, על פי מגזר וסוג הפעילות 211

220 תרשים 1.7: אחוז בני נוער שעסקו באומנויות לחימה, ב- 12 החודשים האחרונים, בזמנם החופשי, על פי מגדר וסוג אומנות הלחימה תרשים 1.8: אחוז בני נוער שעסקו באומנויות לחימה, ב- 12 החודשים האחרונים, על פי מגזר וסוג אומנות הלחימה תרשים 1.9: אחוז בני נוער שעסקו באימון כוח/משקולות בחדר כושר, אימון אירובי בחדר כושר, חוגי עיצוב הגוף )כגון יוגה, פילאטיס( או התעמלות )מכשירים, קרקע, אומנותית(, ב- 12 החודשים האחרונים, בזמנם החופשי, על פי מגדר וסוג הפעילות 211

221 תרשים 1.11: אחוז בני נוער שעסקו באימון כוח/משקולות בחדר כושר, אימון אירובי בחדר כושר, חוגי עיצוב הגוף )כגון יוגה, פילטיס( או התעמלות )מכשירים, קרקע, אומנותית(, ב- 12 החודשים האחרונים, בזמנם החופשי, על פי מגזר וסוג הפעילות תרשים 1.11: אחוז בני נוער שעסקו בשחייה, ספורט ימי )כ-גון חתירה, שיט, גלישת גלים, גלישת רוח(, טניס/סקווש או טניס שולחן, ב- 12 החודשים האחרונים, בזמנם החופשי, על פי מגדר וסוג הפעילות 210

222 תרשים 1.12: אחוז בני נוער שעסקו בשחייה, ספורט ימי )כ-גון חתירה, שיט, גלישת גלים, גלישת רוח(, טניס/סקווש או טניס שולחן, ב- 12 החודשים האחרונים, בזמנם החופשי, על פי מגזר וסוג הפעילות תרשים 1.11: אחוז בני נוער שעסקו בריקוד / מחול מקצועי )בלט, מודרני, היפ הופ, מעודדות(, ריקודי עם או בפעילות גופנית אחרת: משחק ב- Wii או,Xbox עזרה במטלות הבית, עבודה בחקלאות, בנייה וכד', ב- 12 החודשים האחרונים, בזמנם החופשי, על פי מגדר וסוג הפעילות 224

223 כ) תרשים 1.12: אחוז בני נוער שעסקו בריקוד/ מחול מקצועי )בלט, מודרני, היפ הופ, מעודדות(, ריקודי עם או בפעילות גופנית אחרת: משחק ב- Wii או,Xbox עזרה במטלות הבית, עבודה בחקלאות, בנייה וכד', ב- 12 החודשים האחרונים, בזמנם החופשי, על פי מגזר וסוג הפעילות התפלגות הפעילויות הגופניות השונות בזמן החופשי - לפי תדירות ומקום הביצוע בני הנוער נשאלו לגבי כל פעילות שסימנו, בכמה שעות בשבוע רגיל הם עושים את הפעילות ובאיזו מסגרת הם ביצעו זאת )חוג/מועדון ספורט/מתנ"ס, או אגודת ספורט תחרותית/נבחרת, או לבד/עם משפחה/עם חברים(. התפלגות תשובותיהם מוצגת בלוח 0. ניתן לראות בקרב הבנים המבצעים את הפעילות הנ"ל את הפעילויות הגופניות להן הם מקדישים הכי הרבה שעות בשבוע: רכיבה על אופניים חשמליים )כ- 1 שעות(, החלקה על רולר-בליידס )כ- 1 שעות(, אומנויות לחימה שונות וריקודים למיניהם )בין 1-0 שעות(, כדורגל, כדורסל, שחייה והתעמלות )כ- 0 שעות(. ככלל ניתן לראות, שבנות המבצעות את הפעילות הנ"ל משקיעות פחות שעות בשבוע לפעילות גופנית. הפעילויות הגופניות להן הבנות מקדישות הכי הרבה שעות בשבוע הן: קרטה וריקודים למיניהם -0 שעות(. נראה כי הפעילויות מבוצעות בעיקר במסגרת עצמית, היינו לבד, או עם משפחה וחברים, או לחלופין במסגרת מאורגנת כמו חוג, מועדוני ספורט או מתנ"ס. מיעוט מתוכן מתבצע במסגרת תחרותית, כמו אגודת ספורט או נבחרת. פעילויות אשר מתבצעות בעיקר לבד או עם משפחה וחברים הן: פעילויות עם כדור, ריצה, הליכה, אתלטיקה, רכיבה על אופניים לסוגיהם והחלקה על רולר-בליידס, שחיה וספורט ימי, טניס שולחן וכן פעילות גופנית אחרת )משחק ב- Wii או,Xbox עזרה במטלות הבית, עבודה בחקלאות, בנייה וכד'). פעילויות אשר מתבצעות בעיקר בחוגים, מועדוני ספורט או במתנ"ס הן: אמנויות לחימה שונות, פעילויות שונות בחדרי כושר, ריקוד וטניס/סקווטש. 221

224 לוח 0: התפלגות הפעילויות השונות לפי תדירות )שעות בשבוע רגיל( ומקום ביצוע הפעילויות, בהתאם לדיווחי בני נוער שהשתתפו בפעילויות אילו לפחות פעם אחת ב- 12 החודשים האחרונים בזמנם הפנוי הפעילות בני ם מספר שעות בשבוע בנו ת סה" כ חוג/מועדון ספורט/מתנ" ס מקום ביצוע אגודת ספורט תחרותית / נבחרת לבד או עם משפחה / חברים מספר משיבי ם 2, כדורגל 6.2 2, כדור יד 3.9 2, כדורסל 5.8 2, כדור עף 4.2 2, משחקי כדור אחרים 5.0 2, ריצה 5.0 2, אתלטיקה קלה 5.0 2, הליכה 5.5 2, רכיבה על אופניים )לא חשמליים( 2, רכיבה על אופניים חשמליים 2, החלקה על רולר בליידס 7.4 2, ג'ודו 6.5 2, קרטה 6.2 2, אמנות לחימה אחרת )כ- גון אגרוף, היאבקות, קפוארה, קיקבוקסינג( 2, אימון כוח/משקולות בחדר כושר 2, אימון אירובי בחדר הכושר 2, חוגי עיצוב הגוף )כ-גון יוגה, פילטיס( 2, התעמלות )קרקע/מכשירים/אמנותית ) 2, ריקוד / מחול מקצועי )בלט, מודרני, היפ הופ, מעודדות( 222

225 2, ריקודי עם 6.5 2, שחיה 5.6 2, ספורט ימי )כ-גון חתירה, שיט, גלישת גלים, גלישת רוח( 2, טניס / סקווש 4.9 2, טניס שולחן 3.2 2, פעילות גופנית אחרת: משחק ב- Wii או,Xbox עזרה במטלות הבית, עבודה בחקלאות, בנייה וכד' תרשים 0.1: מספר השעות בשבוע רגיל בהן בני נוער עסקו במשחקי כדור בזמנם החופשי )לא בביה"ס(, ב- 12 החודשים האחרונים, לפי מגדר וסוג הפעילות )מתוך הבני נוער שדיווחו שהם מבצעים את הפעילות( תרשים 0.2: אחוז בני נוער המשחקים משחקי כדור, בזמנם החופשי )לא בביה"ס(, ב- 12 החודשים האחרונים, על פי מקום המשחק וסוג המשחק )מתוך בני נוער שדיווחו שהם מבצעים את הפעילות( 223

226 תרשים 0.1: מספר השעות בשבוע רגיל בהן בני נוער עסקו בריצה, הליכה או אתלטיקה קלה, בזמנם החופשי )לא בביה"ס(, ב- 12 החודשים האחרונים, לפי מגדר וסוג הפעילות )מתוך בני נוער שדיווחו שהם מבצעים את הפעילות( תרשים 0.2: אחוז בני נוער שעסקו בריצה, הליכה או אתלטיקה קלה, בזמנם החופשי )לא בביה"ס(, ב- 12 החודשים האחרונים, על פי מקום וסוג הפעילות )מתוך בני נוער שדיווחו שהם מבצעים את הפעילות( תרשים 0.1: מספר השעות בשבוע רגיל בהן בני נוער עסקו ברכיבה על אופניים ללא/ עם מנוע עזר או רכבו על רולר בליידס, בזמנם החופשי )לא בביה"ס(, ב- 12 החודשים האחרונים, על פי מגדר וסוג הפעילות )מתוך בני נוער שדיווחו שהם מבצעים את הפעילות( 220